שינוי בהתנהגות

שלום יפעת

ראשית-מזל טוב לרגל הולדת התינוק החדש!

שנית, את מוזמנת לקרוא דיונים רבים בנושא הולדת אח/ות.

נשמע אכן שבנך עובר תקופה לא קלה ומהפעולה של זריקת המוצץ, אפשר לנחש חלק מהקונפליקטים בהם הוא מצוי-מצד אחד, עם הולדת אחיו, הוא קודם לדרגת אח בכור ומבקש לציין את היותו גדול בשונה מאחיו התינוק, באקט סמלי של זריקת המוצץ, למרות שהוא עדיין זקוק לו ולפי דברייך היה תלוי בו מאוד בזמנים שונים במהלך היום. מצד שני, הוא הורס דברים ומציג התנהגות רגרסיבית, בניגוד להתנהגות שהציג לפני הולדת אחיו-הרכבת פאזלים, הקשבה לסיפורים וכו'..

חשוב מאוד להעביר לו את המסר, שלמרות שהוא הפך להיות אח גדול/בכור, אינכם מצפים ממנו שביום אחד ישנה את הרגליו ויהפוך מילד בן שלוש לבוגר בבת אחת. גם אם הוא זרק את המוצץ ואינו מבקש אותו, משום שמאוד חשוב לו להראות שהוא גדול ולשמח אתכם, חשוב שתאמרו לו שזה ודאי לא קל להיות בלי המוצץ ושאולי הוא מתגעגע, ותשאירו לו כאופציה לגיטימית את האפשרות לחזור למוצץ ולהגמל ממנו באופן הדרגתי, ושאתם מוכנים לעזור לו בכך מאחר שהוא מאוד רוצה.

לגבי תשומת הלב שאתם מקדישים לו-הרעיון של שיתופו בטיפול בתינוק הוא רעיון מצויין, כך הוא מרגיש חלק מהמשפחה ולא נדחק הצידה. הציעו לו לעזור ככל יכולתו ולפי רצונו בשאר תחומי הטיפול בתינוק ושבחו אותו על כך, אך אם הוא מסרב-קבלו זאת בהבנה ואפשרו לו דרך לסגת ממקום הגדול והעוזר, מעת לעת.
בנושא קניית המתנות אני אישית לא הייתי מעודדת זאת, מאחר שהוא לא מבקש דבר אלא את תשומת לבכם, קרבתכם, הבנתכם למצבו הרגיש תוך דיבור ושיחה על רגשותיו במצב החדש. קניית מתנות יכולה להתפרש על ידו כמסר שנעשה לו עוול וכעת הוא מקבל פיצוי בצורת מתנות.

אם מצבו ימשיך להיות רגרסיבי וההרסנות תמשך-רצוי לפנות לייעוץ מקצועי.
בהצלחה!

אודט

תודה רבה על תשובתך,
אכן עשינו את מה שהצעת בקשר למוצץ, והוא ממש שמח שהצעתי לו לחזור למוצץ וישר אמר שהוא רוצה אותו, לכן החזרנו לו את המוצץ אבל רק לשינה.
עם זאת הוא לא מפסיק את ההתנהגות הקשה שלו ואנחנו ממש מיואשים כבר.
הוא כל היום דוחף, מרביץ, הורס, זורק דברים בבית ואפילו מהחלון.
אני מרגישה שהילד שלי נעלם ויש לי ילד היפראקטיבי וכאילו נכנס בו שד (סליחה על התאור אבל המצב ממש גרוע).
אני ובעלי כבר בלי כוחות , אני ממש נכנסת כבר לדיכאון מרוב שקשה לי לטפל גם בתינוק (כולל הנקה) וגם לרדוף אחרי בני שעסוק בלהרוס ולבלגן את כל מה שהוא רואה.
אפילו עם חברים הוא כבר לא מסתדר, הוא מכה ודוחף אותם על כל שטות קטנה.
איך אנחנו צריכים להתמודד עם האלימות ועם ההתנהגות הזו?
אודה לך על תשובתך.

בגדול, אני ממליצה בחום ללכת לייעוץ מקצועי שילווה אתכם ויוריד מעט מהייאוש-בידיעה שיש כתובת זמינה לפנות אליה ולקבל מענה אישי ומעמיק.ככל שיכילו את הקושי והייאוש שלכם, כך תוכלו להכיל אתם את הקושי והתסכול של בנכם.

באופן שטחי, אוכל לומר רק שמול אלימות והתנהגות הרסנית, ולא משנה מה מקורה, אתם מחוייבים להגיב באופן ברור ותקיף ולעצור אותה. זאת במקביל לשיקוף הרגשות שאתם משערים שחווה באותו רגע-כעס, קנאה, חוסר אונים, בלבול וכו'...תנו מחשבה על כל מה שהשתנה בשגרת חיי בנכם בעקבות הולדת אחיו-הליכה לגינה, הקראת סיפור לפני השינה, ביקורים תכופים של אנשי משפחה וחברים בביתכם ועוד ועוד..( זאת כמובן חוץ מהדברים המהותיים הרגשיים שהשתנו-משהו חדש תופס את מקומו, את תשומת לבכם ולב שאר הסובבים וכו'...). נסו לשמר חלק מאורחות חייכם מלפני הלידה, הכניסו דמויות כגון סבא סבתא בייביסיטר שישמרו מעת לעת על התינוק על מנת שבנכם יזכה בבילוי אחד על אחד עמכם. ושאלה אחרונה-האם חלק מההתנהגות ההרסנית נובעת מקושי לדבר על רגשות, לבטא צרכים באופן מילוי- האם בנכם מפותח שפתית בהתאם לגילו?

בהצלחה
אודט