סמכותיות של אמא

ובכן, ברוכה הבאה אל התקופה המשמעותית בחייה של הפעוטה שלך - גיל שנתיים הנורא....
מדובר בתקופה מקסימה ומרגשת, בה פעוטות מתלהבים מאוד מהעצמאות החדשה שלהם, מהיכולת שלהם הגדלה שלהם בעולם, מהאפשרות לקלוט ולחוות, ועל כן הם נוטים להתנגד לכל גורם שמפריע להם להתנסות. והגורם הזה הוא בדרך כלל ההורה המטפל.... ישנם כמובן הבדלים בין הדמויות המטפלות מבחינת היכולת של כל אחד להציב גבולות, להפגין סמכות ולהיות אסרטיבי מספיק, וזה מקובל שבכל משפחה להורה אחד קל יותר עם העיניין בהשוואה לשני.
את שואלת מתי להתעקש איתה: אין לזה כמובן מתכון או חוקים קבועים, וזה משתנה בין הורה להורה על פי הדברים החשובים בכל משפחה. אני מניחה שברור לך שעלייך להציב גבולות הקשורים לבטיחותה (למשל, את תתעקשי לחגור אותה בכסא הבטיחות שלה למרות שהיא אולי צורחת), אבל בדברים אחרים יש יותר מקום לגמישות. למען שלוותך, אני מציעה לך להחליט שלא להיאבק בהכל כי אז השגרה שלכם תהפך לריב מתמשך ולא נעים. כדאי להחליט על כמה נושאים עקרוניים בהם את לא מוכנה לוותר לה בעוד שעל אחרים כן אפשר לעשות משא ומתן, גם כדאי לגרום לה להרגיש שדעתה חשובה ונלקחת בחשבון.
לגבי הסופר, זה תלוי....אני ממליצה שלא לקחתה לקניות 'גדולות' המחייבות ישיבה ממושכת בעגלה, ואם בכל זאת עלייך להיכנס איתה לסיבוב קצר נסי להציע לה מראש 'תפקיד' כדי שתהיה לה מוטיבציה ללכת קצת ברגל ולא להיות על הידיים במהלך השיטוט, אלא אולי רק בחלק מהזמן.
באופן כללי כדאי בתקופה זו להימנע מאיזורים מועדים לקונפליקט. כלומר, אם את כבר יודעת מהם הדברים שגורמים לה להתקפי כעס, נסי לעקוף אותם מראש, להתכונן לקראתם ולהבהיר לה את המצופה ממנה כבר בהתחלה. למשל, להודיע לה שאתן נכנסות לסופר לקנות חמישה דברים ולספור אותם יחד איתה (אבל לא להפוך את החמישה לעשרה!). גם בעיניין החיתול חשוב להיות מאוד ברורה: "אימא חייבת להחליף לך את החיתול המלוכלך עכשיו אז אני לוקחת אותך מייד ברגע שאת מסיימת להלביש את הבובה/לפרק את המגדל/לראות את התוכנית", ואז לא להשתהות עוד ולקחת אותה גם אם היא כועסת.
משא ומתן הוא אמצעי חשוב מאוד וגם יעיל במצבים מסוימים, אך כמובן שלא על כל דבר תרצי לשמוע את דעתה וישנם דברים בהם יהיה עליה להסתפק בהסבר ש"ככה אימא החליטה עכשיו"....וכדי שזה יצליח עלייך באמת להחליט...
בהצלחה,
מיכל