תינוק שמרביץ

שלום ענבל

ברוכה הבאה לפורום! אכן הגעת למקום הנכון, הפורום שלנו עוסק בכל הנושאים הקשורים לגיל הרך, והנושאים שהעלית מעסיקים הורים רבים אשר שולחים את ילדיהם למסגרות חוץ ביתיות, ודאי כשמדובר באפרוחים בגילה של בתך.

תגובתך לאלימות כלפי בתך הייתה נכונה ובמקום, גם אל מול הילד התוקפן וגם אל מול בתך, המסר שלך היה ברור ותאם את שפת גופך, בניגוד לשפת הגוף של אמו, שציינת בצדק שמשדרת מסר כפול ומבלבל. לצד זה אציין, כי אם המסר של המבוגר לילד מועבר באופן מאיים מדיי, הדבר עלול לגרום לילד להתעלם או להגביר את רמת התקפנות שלו. לכן חשוב להעביר מסר תקיף, ולצידו מסר שמשאיר מקום לתיקון והבעת חרטה "בקש סליחה/בוא וחבק", ניתן לנסות לעורר אמפטיה-"זה כואב לה, זה לא נעים" .

מאחר שגילויי תקפנות קורים לצערנו בכל מסגרת ומרביתם מתרחשים כאשר אנחנו ההורים לא נמצאים ליד ילדינו על מנת להגן עליהם, חשוב שנוודא שהצוות בגן אינו סובלני כלפי אלימות. חשוב לברר כיצד מתמודדים בגן עם גילויי תקפנות:האם יש בגן אווירה חיובית המעודדת חברות ושיתוף, לצד חיזוקים שליליים לילדים תקפניים-הרחקה מפעילות וכו'..
בנוסף, חשוב שנהווה מודל לילדינו כיצד מגיבים כלפי גילויי אלימות, ובהמשך, בגילאים גדולים יותר כאשר הילדים ורבאליים יותר, לתת להם כלים כמו מה לומר לילד התקפן "אסור להרביץ!" או לפנות לצוות, או להתרחק מאותו הילד ולחפש חבר אחר למשחק.

לדעתי, אין טעם לפנות להורי הילד,ביחוד כשאין ביניכם יחסי אמון וקירבה. הם עלולים לראות בכך התערבות בחינוך בנם ויתכן כי הם בלאו הכי מרגישים נכשלים בנושא, כך שלא יוכלו באמת להפנים ביקורת באופן בונה. רצוי להשאיר זאת לטיפול הצוות ואם ישנם הורים נוספים מתלוננים לאורך תקופה, אפשר לדרוש מצוות הגן לקבל ייעוץ מקצועי.

בהצלחה!
אודט