בעיית גן או בעיה אישית של ילדה..?

את מתארת הסתגלות איטית ולא פשוטה של ביתך לגן בו היא נמצאת. מדברייך ניתן להבין שאת מרוצה למדי מהגן ומהיחס החם והאישי שביתך זוכה לו מהסייעות. את הגננת את מסמפטת פחות, וכך גם ביתך (מעניין האם יש קשר בין דרך התייחסותיכן אליה? מי משפיעה פה על מי, אם בכלל).
כך שלגופו של ענין - אין לך טענות לגן, הגן נאה בעיניך, את לא מציינת שעל הפרק עומד גן מוצלח יותר, ולולא הסתגלותה הלא קלה של ביתך לא היית חושבת כנראה לנסות ולהעבירה.
לפיכך קשה לי לייעץ לך באופן חד משמעי אם להעבירה גן או להשאירה. השקעתם הרבה על מנת שהיא תסתגל לגן הזה, ועד היום עדיין יש קשיים. השערה אחת היא שאם תשאירו אותה בגן הנוכחי - ההסתגלות תלך ותעמיק עד שבסופו של דבר היא תמצא את מקומה. אם היא ילדה עם קשיי הסתגלות - העברה לגן אחר תציף קשיים אלה מחדש. נסי לחשוב מהכרותך עימה האם גם למקומות אחרים חדשים היא מתקשה להסתגל? אם כן - יתכן שיש לה קושי כללי בהסתגלות.
אם זה המצב עדיף לא להעמיס עליה הסתגלויות חדשות בתכיפות רבה מדי, אלא ל"אמן" אותה להסתגל באופן איטי ומושכל, בהתאם להכרחי ובהתאם לכוחות שלה. השארתה בגן אליו היא רגילה ושיחסית טוב בעיניכם מאפשר לה להבשיל ולפתח אט אט את בטחונה העצמי. וכשכעבור שנה נוספת תצטרך שוב להסתגל לגן חדש - יש לקוות שתהיה כבר בשלה לכך יותר מאשר השנה.
בברכה, דפנה.

לא למקומות וגם לא לאנשים חדשים.
בנוסף, רציתי לציין כי כשושאלים אותה אחרי הגן אם היה כיף היא אומרת שכן. ואומרת שאוהבת את הסייעות. לגבי הגננת, אנחנו לא מתייחסים אליה כמעט בשום צורה כך שאני לא חושבת שיש השפעה כזאת, פשוט שואלים אותה את מי היא אוהבת והיא תמיד אומרת את שני השמות האחרים של הסייעות.
אני מאד מתלבטת אם היא פשוט מנסה לתמרן אותנו. היא מאד חכמה ויודעת לסחוט ואולי היא מנסה לסחוט אותנו שנשאיר אותה איתנו בבית...

אם אלו הן הנחותייך, אזי שאלת העברתה גן אינה רלוונטית.
שאיפתה להישאר אתכם בבית טבעית, אך מן הסתם אינה ברת בצוע. הרבה ילדים היו מעדיפים להישאר עם הוריהם בבית מאשר ללכת לגן או לביה"ס.
אך אני מתרשמת שמשום מה את חשה מעט אשמה או אולי מחוייבת להיענות לשאיפתה זו.
בברכה, דפנה.

כי אני כרגע מובטלת ונמצאת הרבה בבית...