גמילה מחיתול

שלום אלינור,
אני מניחה שלהחלטתך לגמול את בתך קדמה התבוננות על יכולותיה ההתפתחותיות המעידות שהיא אכן מוכנה לכך מבחינה פיזיולוגית (למשל יכולה לשבת יציב, להוריד את תחתוניה) וקוגניטיבית (הבנת הרצף של תהליך עשיית הצרכים ותהליך הניקיון, יכולת שפתית להודיע על ההזדקקות לסיוע). העובדה שהיא הביעה רצון להשתמש בישבנון מעידה כנראה על עיניין שהיא מגלה בנושא, ואולי גם על מוטיבציה לתהליך, אך היא עדיין לא מבטיחה הצלחה מידיית (אין כזו!). על מנת שזה אכן יצליח נדרשת השקעה מצידך ללמד אותה לתרגם את התחושה הפיזיולוגית שהיא מרגישה (הלחץ הגופני) אל האפשרות להתרוקן במקום המיועד לכך. השקעה כלומר עידוד לעשיית הצרכים בכל פרק זמן סביר - פשוט לקחת אותה לשירותים ולעודד אותה להשתמש בהם, ובעיקר: מוכנות מצדך לפיספוסים והחמצות שבוודאי יהיו. חשוב מאוד גם ליידע את המסגרת החינוכית שבה היא נמצאת לשם ליווי ולשם הערכת היכולת שלה לעשות זאת גם שם.
לגבי השאלה על השימוש בסיר/ישבנון: סיר נועד על מנת להקל את המעבר בין חיתולים לבין השימוש באסלה כיון שהוא מאיים פחות, מאפשר לילדים ישיבה תוך תמיכה של הרגליים על הרצפה וצפייה ב'תוצר', אך הוא כמובן היה בשימוש לפני ש"המציאו" את הישבנון. יש ילדים שנעזרים בו מאוד בעוד שאחרים פוסחים עליו לגמריי.
את מוזמנת לקרוא דיונים קודמים בפורום שלנו שעוסקים בנושא (יש הרבה) ולעדכן על ההתקדמות שלכן...
בהצלחה,
מיכל

שלום רב,

לאחר שקראתי את כל הדיונים בנושא גמילה מטיטולים ולפני ליווי שלכם:
לביתי ימלאו בעוד כחודשיים ארבע, היא שולטת פיזיולוגית בצרכיה מגיל שנתיים וחודשיים אז הורדתי לה את הטיטול והיא עשתה את צרכיה פיפי וקקי בשרותים במשך כשבועיים ואז חזרה לעשות בטיטולים לאחר שפיספסה כל הזמן ואני לא רציתי ללחוץ עליה. בקיץ כשהיתה קצת לפני גיל 3 הורדנו לה את הטיטול לגמרי ומאז היא עם תחתונים אך קקי מסרבת בכל תוקף לעשות אלא בטיטול. כל הניסיונות נעשו אך ללא הואיל. היא מבקשת טיטול ואפילו לוקחת לבד מהשידה (יש לה אח בן שנה ושמונה) שמה לעצמה לעיתים ודואגת לניקיון. היתה תקופה שהיינו תקיפים ולא הרשנו לה טיטולים ושידלנו אותה בכל דרך וסבלנות ללכת לשרותים/סיר אך הדבר גרר התאפקות של שבוע דבר ששבר אותנו , ומאז אנו לא לוחצים אותה ומציעים לה בלבד בכל פעם את האפשרות ללכת לשרותים. ומחכים שזה יעבור מעצמו הרי לכיתה א היא לא תלך עם טיטול. היא ילדה מאוד בוגרת, נבונה ואחראית. מה עושים? אגב, לשאלתי אם היא מפחדת מהאסלה/ סיר היא משיבה בחיוב.
אני מאוד מתוסכלת מהעיניין.

תודה רבה,
דורית

לשמע סיפורך אני חשה, ולא בפעם הראשונה, את התיסכול העולה בי כל אימת שאני פוגשת הורים שסובלים, יחד עם ילדיהם, מעיכוב וקשיים בתהליך הגמילה מחיתולים.
אני מאמינה ויודעת כי על פי גישתי לנושא הגמילה מחיתולים (ניתן לקרוא עליה במאמר המופיע באתר שלי ובאתר הזה) רוב הבעיות מהסוג שאת מספרת עליהם היו נמנעות.
בהמשך לגישתי למניעת בעיות מלכתחילה בתהליך הגמילה, אני מציעה גם דרך התערבות לפתירת הבעיות המבוססת על אותם עיקרונות: ראיית הבעיות כנובעות מתהליך למידה לקוי שיש לתקנו ונקיטה במרכיבי ההתנהגות ההורית הסמכותית.
באופן כללי אוכל לומר לך שמדובר ב"החזרת המושכות" לידי ההורים על ידי העצמתם והשבת בטחונם העצמי בהתמודדות עם קשיי ילדם. הדבר נעשה, כמובן, בפגישות אישיות בהן ההורים מקבלים ייעוץ והדרכה אישיים.
הבעיה שלכם מורכבת ונסחבת זמן רב מדי מכדי שאוכל לעזור לך במשפט או שניים במסגרת מצומצמת זו. אך אין לי ספק שניתן לעזור לכם, ניתן לפתור את הבעיות אחת ולתמיד וחבל על כל יום נוסף שהקשיים נגררים ושבו את מתוסכלת מאוד מהענין.
אני הייתי מציעה לך לפנות לקבלת ייעוץ לאיש מקצוע, על פי שיקול דעתך.
בהצלחה, דפנה.