בת 2.8 שקשה לה לעשות קקי בשירותים

שלום אורית,
הפתרון להשתמש בטיטול לעשיית קקי הוא דרך יצירתית שפיתחו הורים וילדים מאז המצאת הטיטולים החד-פעמיים...זה כמובן לא משרת את תהליך הגמילה ולעיתים אף מעכב ופוגע בו. לעיתים אומנם עובר זמן עד שילדים מצליחים להיפרד מהקקי שלהם בשונה מהפרידה מהפיפי שהיא לפעמים קלה יותר, אבל הטיטול משמר את העדר העצמאות בנושא ולא עוזר "להתבגר". אני מבינה שוויתרתן על הסיר, אך זה אולי שלב ההביניים שנחוץ כאן: הוא נמוך, בלתי מאיים, ומאפשר התמקמות נוחה על הרצפה. תוכלי לעזור לה על ידי שימוש באותם ספרים שהזכרת או בחיזוקים יומיים/שבועיים על הצלחות, תוך כדי הרבה דיבורים על החשש ועל היכולת שלה להתגבר עליו.
כתבת שזה רק כדי למנוע את ההתאפקויות, אך איך בעצם היא תלמד לעשות בשירותים אם לא תעזרי לה ללמוד את זה?
את מוזמנת לעיין בדיונים קודמים בפורום שלנו בנושא הזה (יש הרבה!) וגם להמשיך ולעכדן על ההתקדמות שלכן,
בהצלחה,
מיכל

שלום מיכל -

קודם כל תודה על התגובה,
העניין הוא שהיא מסרבת וקצת בלחץ מלעשות בשירותים או בסיר קקי.
כשהיא אומרת שיש לה והולכים לשירותים, או בזמנו סיר אז היא באה להתיישב ומיד נרתעת וקמה
ואומרת שאין לה ותגיד לי שיש לה, או אומרת שעשתה.

ואז הייתה נכנסת למצב שמתאפקת ולא עושה יום שלם לכן חשבתי שעדיף שתעשה בטיטול במקום
שתתאפק ואז לא תשלוט בזה...

כי בהתחלה של עניין ההתאפקויות, לאחר התאפקות של יומיים. בגן עשתה פעם אחת בטיטול, ופעם שנייה שהייתה בחצר כנראה כבר לא שלטה בזה, ועשתה במכנסיים....

שאני נזכרת - לאחר אותם 3 ימים ראשונים שעשתה בסיר, יום אחרי במקרה הצלחנו לעשות בשירותים (לאחר התאפקות של כמה שעות) והתלהבנו והורדנו מים (מה שהם מאוד אוהבים) אבל מאז קרה מה שהזכרתי למעלה....

והיא מכירה את כל ההסברים, וחוזרת עליהם ומבקשת לפעמים הפתעה, בגלל ש"היא גדולה ועושה בשירותים"....

ואני תמיד אומרת שזה טוב וחשוב לעשות, ומציירת את זה באור חיובי, כי היא תמיד אומרת שזה מגעיל...

אז הגעתי למצב שאני מרגישה שעשיתי הכל, מעודדת אותה, מסבירה, מבטיחה הפתעה גדולה....
אבל לא מוכנה לשבת ולנסות...

חשבתי אולי להגיד לה שהטיטולים נגמרו ולא תהיה לה ברירה....

מה דעתך?

סליחה על האורך...
תודה רבה
אורית

אני חושבת שאמירה כמו 'נגמרו הטיטולים' היא אולי פתרון יעיל לטווח הקצר, אבל מכיון שמדובר בפעוטה נבונה ומפותחת, היא במהירות תזכיר לך שכאשר נגמר הולכים לקנות חדש...
ומעבר לזה, הרי שתשובה כזו לא מעמתת אותה עם הקושי אלא דווקא מעמיקה את ההתייחסות העקיפה לעיניין: במקום להתמודד עם העובדה שהישיבה על הסיר/אסלה מעוררים חשש ופחד, מגבירים את החרדה מפני ההתבגרות, זה יוצר מעיין מציאות של אין-ברירה, קצת על משקל אמירות כמו 'תזהרי לא לפול כי אין כאן רופא' (במקום כי זה מסוכן לשלום גופך...) - אנחנו מעדיפים לא להתעמת עם המקומות הקשים לנו או הקשים של הילדים ולמצוא הסבר עקיף. הרי הסיבה להשתמש בשירותים אינה הנוכחות או ההיעדרות של החיתולים, אלא הרצון שלך לעודד את בתך לקבל שליטה ואחריות על תוצרי הגוף שלה ולשם כך עלייך לסייע בידה ככול שניתן, גם אם זה אומר לשבת איתה לפרקי זמן קבועים על מנת שהשהות תהיה נעימה, או אף לשנות את התפריט התזונתי בשלב הראשון כדי להימנע מעצירויות.
אני מתנצלת על העיכוב בתגובה ומקווה שזה קצת עוזר...
את מוזמנת להמשיך ולעדכן,
בהצלחה, מיכל

מיכל -

קודם כל תודה רבה!
ובאמת אי אפשר לעבוד עליה, וזו בטח התשובה שהיא תיתן לי....

נחכה קצת, אני מנסה כל הזמן להציע לה שירותים וגם בגן, אולי היא צריכה קצת להתבשל ולגדול וזה יעבור לה....

תודה
אורית