מה קורה בגן? האם הגננת מרביצה?

שלום אמאלה

קשה לקבוע מהתנהגותו של בנך מהי הסיבה לכך שאינו אוהב ללכת לגן כבעבר. באופן טבעי עולה אצלך חשד שמא קורה משהו לא טוב בגן, עד כדי חשד שהוא הוכה על ידי הגננת.

חשוב שתמשיכי להיות קשובה לבנך, גם אם יכולתו כיום להעביר מסר היא מוגבלת, על מנת לתת לו תחושה שמסריו חשובים ולא מתעלמים ממנו. עם זאת, חשוב שנזכור שאנחנו כהורים מוטים בפרשנות שלנו, ועלולים כפי שאמרת לעודד את ילדינו להעביר מסר מסוים מתוך ההבנה שלהם כי זה המסר שמעורר אצלנו עניין.

ישנן סיבות רבות מדוע בתקופות שונות ילדים מסרבים ללכת לגן/רוצים להשאר עם ההורה בבית, לעתים הסיבות נעוצות בשינויים שחלים בגן, מכל מיני סוגים, ולפעמים הילד מגיב לשינויים בסביבה הביתית(האם חלו שינויים משמעותיים בבית בתקופה האחרונה?). לעתים שינוי בהתנהגות נובע גם משינויים התפתחותיים בילד עצמו-הבנה יותר טובה למשמעות הפרידה מהוריו וכו'..
לכן, הייתי קודם כל שואלת את הצוות בגן האם חל שינוי כלשהוא בסדרי הגן, האם הם מבחינים בשינוי בהתנהגות של בנכם במהלך היום אחרי הפרידה. הייתי מבקשת שיצפו בו במהלך יום ויציינו את התנהגויותיו בהקשרים השונים. בדרך זו, גם יוכלו להבחין אם דבר מה בגן מפריע לו וגם( אם אכן הייתה התנהגות לא הולמת כפי שאת חושדת) תעבירי בכך מסר שעינך פקוחה וכי בנך מסוגל לדווח על המתרחש בגן. אגב, האם את יכולה להעלות על דעתך סיבה מדוע בנך עלול להיות מטרה לאלימות מצד הגננת? האם היא מתקשה להתמודד עמו?

בנוסף, הייתי מקדישה תשומת לב לתגובות של בנך לאותה הגננת בתקופה הקרובה בבוקר ובסוף היום. האם הוא מגיב אליה כמו תמיד או שמא מביע חשש כשהיא בקרבתו.
בכל מקרה, לא הייתי מעלה את הנושא עם בנך באופן יזום-לא הייתי שואלת שאלות כגון-האם משהו עשה לך משהו לא טוב בגן?האם אתה אוהב את הגננת, וכו'..
אם מעבר להתנהגות שציינת(קושי בפרידות, חבטה על הראש וציון שם הגננת), אין שינויים נוספים בהתנהגותו ובמצב רוחו של בנך-אוכל כתמיד, הרגלי השינה לא השתנו וכו', הייתי מניחה את הדאגות בצד, בהנחה שיש תקופות כאלה והן חולפות.

בהצלחה
אודט

תודה על תשובתך המפורטת. עלי לציין :
1. אחרי "הפעם הראשונה" ביררתי את העניין עם הגננת ולטענתה הכל בסדר בגן 5 דקות אחרי שאני הולכת והוא נרגע ואין לדעתה שום שינוי במהלך היום.
2. הוא אף פעם לא היה אכלן גדול ועכשיו פחות מתמיד. עוד לפני ההצהרה הראשונה על מכות שמנו לב לירידה באכילה ושאלנו את הגננת - ולטענתה הוא אוכל רגיל בגן.
3. אין שינוי בבית
4. ההצהרה השניה התנהלה ככה: הוא בכה באוטו בדרך לגן שהוא לא רוצה ומלמל משהו כולל שם הגננת (נקרא לה סימה). שאלתי אותו סדרת שאלות
סימה נותנת נשיקה? ענה:"לא"
סימה נותנת חיבוק? ענה: "לא"
סימה מדגדגת (ודגדגתי אותו)? ענה: לא
סימה נותנת מכה? ענה: כן, סימה ראש ונתן מכה בראשו.
לא עניתי לכך אלא הסתובבתי והמשכתי בנהיגה.

מה דעתך?

הי אמאליה.
אני אמא לתינוק בן שנה. עכשיו בימים אלו אנו בתהליך בחירת גן ורישומו של בננו לגן.
קראתי את מה שכתבת וזה מדאיג אותי מאוד. אני חייבת להגיד שאצלי זה כן עורר חשד , שהגננת מכה את הילד. הרי בנך אמר במפורש, בצורה שהוא יכול לבטא את עצמו, ועפילו הראה לך איפה ואיך. בנוסף, הוא ציין את שם הגננת. לדעתי, ומסיפורי חברות אימהות , יש גננות רעות שילדים מאוד אוהבים, למרות הכול. (כי דווקא אליהם הגננת הרעה מתייחסת באהבה.) אבל אם הילד שונא את הגננת ואומר שהיא לא מנשקת ולא מחבקת ולא מצחקקת איתו ולא מדגדגת (סימן למינימום חיבה לתינוק/ילד) ורק מראה מכה בראש, אני כן הייתי מרימה דגל.
ולדעתי, אין בזה שום פסול בלבוא לגן לגננת/גננות וכן לתת להן להבין שאת יודעת על דברים המתרחשים בגן!!!

מהדיאלוג שתארת עם בנך, אני עדיין איני משוכנעת שגננת הגן מכה את בנך ולצערנו הרב הדבר היחיד שיכול להעיד על כך באופן חד משמעי הוא מצלמת וידאו שתותקן בגן (בעד ונגד מצלמה-זה כבר נושא אחר). כביכול תגובתך הייתה נטראלית ולא גילית בהלה לתשובה החיובית של בנך אודות המכות, אך שימי לב שבכל זאת שיחתכם הסתיימה מיד אחרי תשובתו, כך שבכל מקרה בלי מילים, בנך יכול להסיק שתשובתו עוררה בך עניין.

ובכל זאת, כדי להמשיך ולהיות קשובים למתרחש בגן, הייתי פונה ישירות לגננת ומשתפת אותה בכך שבנך הדגים מספר פעמים מכה על הראש בהתייחסו לגן ואת מבקשת ממנה שתבדוק מה קורה. מובן שלא הייתי מצייינת כי הוא הוסיף לכך את שמה.

במקביל, אם את נפגשת עם אמהות נוספות מהגן אחה"צ, את יכולה לגשש בעדינות איך הן מתרשמות מהגננת והאם ילדם הולך ברצון לגן. אני מניחה שאם גננת מעזה להרים יד על ילד אחד, לא מדובר בארוע חד פעמי ובילד מסוים אלא בדפוס התנהגות לא תקין שחוזר על עצמו.

לגבי הפרידה בבקרים, הייתי בודקת האם כשבנך נפרד מאביו הוא מגיב באותה צורה. לעתים ילד יפגין יותר קושי בפרידה מהורה אחד מאשר מההורה השני.

ולגבי הגננת, מה היו תחושתייך לגביה עד כה? האם את סומכת עליה באופן כללי כי היא דמות מקצועית ומכילה? האם את מרגישה שנוצר קשר טוב בינה לבין בנך?

באופן כללי, אם תחושתך לגבי הגן הנוכחי אינה טובה, מעבר לחשד שעלה לאחרונה לגבי הכאה, אני מציעה לך לשקול מחדש את יתרונותיו וחסרונותיו ולקבל החלטה לגבי המשך שהותו של בנך בגן. כאשר הורים חשים כי ילדם אינו בטוח בגן ובכל בוקר הם משלחים אותו לשם בלב כבד, הילד לא יצליח לתת את אמונו בצוות ולהנות משהותו בגן.

בהצלחה
אודט