ילדה שישנה לילות שלמים ופתאום מסרבת

את מספרת על השינוי הפתאומי והלא מובן בהרגלי ההרדמות והשנה של ביתך. האמנם אינך יכולה לזהות דבר מה ברקע שאולי גרם לשינוי? האם את בטוחה שהיא בריאה ואינה סובלת מכאבים כלשהם?
על כל פנים, שינויים שכאלה עשויים לקרות מדי פעם ללא סיבה נראית לעין, בעיקר סביב "תאוצות גדילה" של התינוק. אלה הן אותן תקופות שהתינוק נותן בהן קפיצה בהתפתחותו - דבר שמשפיע על התנהגותו והרגליו. יתכן שזה מה שקורה עם ביתך.
את אמנם משוועת לחזור לשיגרה הקודמת, אך עלי לציין שיתכן ויש לך כעת הזדמנות ליצור שיגרה חדשה, מתאימה יותר. למשל - בהחלט הגיע הזמן להפסיק עם המנהג של השכבת ביתך עם בקבוק שאיתו היא נרדמת. בגילה, ואף מספר חודשים אחורה, ניתן היה כבר ויש לעשות הפרדה בין שתי הפונקציות: האכלה ושינה, שאינן אמורות להיות כרוכות זו בזו בגיל שנה.
אני הייתי מציעה לך ליצור שיגרה חדשה שתואמת לגילה: נסי לתת לה ארוחת ערב ושלבי את הבקבוק בארוחה. עשי לה אמבטיה והשכיבי אותה לישון כשהיא לא עייפה מדי. צרי אוירה נעימה ונינוחה. היפרדי ממנה במספר מילות הרגעה, וצאי מהחדר. אם היא קמה ומתחילה לבכות, המתיני כחצי דקה ואז היכנסי והשכיבי אותה שוב, וחו"ח.
סידרת החינוך הזו שנסמכת על "שיטת 5 הדקות" היא השיטה שמנסיוני מוכיחה עצמה בסופו של דבר, בתנאי אחד ברור: אל לכם להישבר בשום םפנים ואופן! ואם את לא שלמה עם השיטה או חוששת שתישברי - אל תתחילי איתה בכלל. חבל עלייך וחבל על ביתך הקטנה.
אל תתפתי לטעויות הרווחות של ישיבה לצד מיטת ביתך או הרדמתה עליכם (או במיטתכם). אלו אינם פתרונות - אלא אלו יצירת בעיות חדשות נוספות.
לילה טוב,
דפנה.

דפנה שלום!
תודה על התשובה. אני כן מסוגלת להשתמש בשיטה הזו וזה מה שעשיתי אבל הבקבוק מטרנה הוא ממש אמצעי יעיל אצל הילדה להירדמות טובה יותר ובלעדיו זה יהיה עוד יותר מורכב. אני לעולם לא מרדימה אותה במיטה שלנו או על הידיים והשינה לא תלויה בכלום חוץ מזה שהבקבוק מרגיע אותה. הסיבה היחידה שנראית לי הגיונית בעין היא זה שחלק גדול מהשבוע אני חוזרת בחמש וחצי הביתה ורוב היום לא נמצאת איתה ולכן היא "משלימה" את החסר ורוצה שאהיה איתה. הדברים שעזרו בימים האחרונים היו לעמוד לידה לכמה דקות ולשיר לה. לתת לה לבכות גם אם היא אינה חוזרת לשכב?? כי היא בוכה ונעמדת ולא מוכנה לחזור לשכב לבד ואם אני יוצאת מהחדר היא ישר נעמדת ושוב בוכה.
מחכה לתשובה.
אביטל

טוב את עושה שאינך מרדימה אותה על הידיים או אצלכם במיטה.
יחד עם זאת ההרדמה ה"נכונה" היא זו בה התינוק מושכב במיטתו, ער (לא עירני מדי, כמובן) ומסוגל להרדם ללא כל הסתייעות באכילה/שתיה או בנוכחות של ההורה לידו. וזה המצב אליו את צריכה לשאוף להגיע.
מתוך ניסיוני הרב עם הורים שסבלו מקשיי ההרדמות והשינה של ילדיהם, אני יודעת כי הרדמויות "לא נכונות" שכאלה מאופיינות בהסלמה: הצורך של הפעוט בעזרה בהרדמה רק גובר (תוך פרק זמן קצר ביותר תמצאי את עצמך עומדת ליד מיטתה לא כמה דקות אלא פרקי זמן הולכים ומתארכים!) וכך גם ההתעוררויות לאורך הלילה.
ואגב - בענין המטרנה במיטה: אני מקווה שאינך מניחה אותה לבדה ללא השגחה בזמן שהיא שותה. וכמו כן אני תוהה - מה על השיניים שלה... לא חבל? ועוד: מה יהיה כשתרצי לגמול אותה מהרטבת הלילה? עם בקבוק שכזה בצמוד לשינה יהיה מאוד קשה.
כך שיש לך את כל הסיבות הטובות ללמד אותה להרדם כמו שצריך כבר עתה.

לכן להלן מה שלתפיסתי כדאי שתעשי:
תני לה את הבקבוק קרוב לשעת השינה, אך לא במיטה.
השכיבי אותה לישון באוירה רגועה, כסי אותה והיפרדי ממנה באמירה קצרה בסגנון "לילה טוב, מתוקה, עכשיו הולכים לישון" וצאי מיידית מהחדר.
מהרגע שהיא מתחילה לבכות (בלי קשר להיותה עומדת או לא) מדדי כחצי דקה ואז חיזרי לחדר וחיזרי על השלב הקודם.
וחו"ח: מהרגע שהיא בוכה (ואולי אף צורחת וצווחת) מדדי הפעם כדקה ושובי לחדר וחיזרי על השלב הקודם. אם היא נעמדת מיידית השכיבי אותה שוב וצאי.
שימרי על שלוות רוחך ואל תישברי מול עקשנותה הצפויה.
וכך מספר פעמים, אולי אפילו מספר רב מאוד של פעמים בערב הראשון, אך בסופו של דבר היא תרדם ומערב לערב התהליך יתקצר והיא תלמד להרדם בעצמה.
לילה טוב...
דפנה.