פחדים עמוקים מזבובים, ג'וקים ונמלים

שלום אני

ראשית, כל הכבוד לכם ולבנכם על הגמילה המהירה (מהרגע שהחלטתם שזה אפשרי:) מחיתולים, אני מקווה שיצאתם מכך מחוזקים ביכולת שלכם כהורים להעצים את בנכם בהתמודדות שלו עם אתגרים התפתחותיים.

לגבי הפחדים מחרקים למיניהם, ילדים רבים מגלים פחדים דומים(וגם מבוגרים..), על אף שזה נראה תמוה-לפחד מחיה קטנה וחלשה. האלמנט המפחיד הוא תחושת ההפתעה בהופעתם ובתנועתם הלא צפויה של החרקים והחמקמקות שלהם, אשר מגבירים את תחושת חוסר השליטה כאשר היא קיימת עוד קודם לכן, כל ילד וסיבותיו. טוב עשיתם שניסיתם להתמודד עם הנושא גם באופן שכלתני-החיה עצמה מפחדת וחלשה, נתתם רעיונות כיצד להתמודד-להעזר בחבר או גננת. עם זאת, תגובת חוסר האונים של הגננת שקראה לכם לגן במקום להתמודד בעצמה, ותגובה מצדכם כגון לקחת את בנכם הבייתה , שוות יותר מאלפי מילים והסברים-תגובות אלו אמנם באו במטרה להקל על המצוקה אך משדרות באופן לא מודע-"הנה באתי להציל אותך מהג'וק האימתני הזה/אף אחד אחר -חבר, גננת או אתה, לא יכולים לעשות זאת".
נראה, שאל מול הבכי של בנכם, עולה תגובה אוטומטית שלכם של הגנה מיידית עליו , אשר אינה מאפשרת לו בסופו של דבר לפתח מנגנוני הגנה משל עצמו ותחושת יכולת וחשוב להבין לעומק מדוע אתם משתכנעים מיד כי הוא חסר אונים. היכולת שלו לראות עצמו כבעל יכולת תלויה באופן ישיר ביכולת שלכם לראות אותו כיכול להתמודד וכבעל כוחות ומרחב תמרון.

ציינת כי באותו היום בנך הלך לראשונה לגן עם סנדלים ואני בהחלט חושבת כי יש קשר לתחושת חוסר הבטחון שחווה דווקא באותו יום-נראה כי הוא הרגיש חשוף ולא מוגן ברמה התחושתית, מה שהעצים עוד יותר את פחדיו אל מול חרק שמאיים להלך על עורו החשוף.

האם לבנך יש רגישויות תחושתיות נוספות, סביב מגע, שמיעה, ראייה טעם ותנועה? האם הוא חושש מגירויים נוספים שהם בעוצמות גבוהות יחסית? אם כן, רצוי שתפנו לייעוץ של מרפאה בעיסוק, על מנת שתנחה אתכם כיצד לעזור לו לווסת את תחושותיו.
אני שוב חוזרת על המלצתי על השתתפות בחוג ספורט/תנועה /מוטורי כלשהו, אשר יעצים את תחושת השליטה של בנכם בגופו וביכולותיו.

בהצלחה!
אודט