נסיעת אם לבת שלו ושנה

שלום עדי,
אתחיל מבת השלוש...כדאי מאוד להכין אותה לקראת הנסיעה באופן המתאים ליכולות השפתיות שלה ולמידת יכולתה לתכנן. כלומר, הקדישי לזה תחילה שיחה 'כללית' וסמוך יותר למועד עזיבתך החלי בשיחות מפורטות יותר, הכוללות הכנה קונקרטית: איפה את תהיי, איפה היא תהיי ומה כל אחת מכן תעשה בהעדרך. מומלץ להכין איה מעין 'טבלת יאוש' שהיא תוכל למלא באמצעות מדבקות/טושים בכל יום, לצייד את המשגיחים במכתבים ומתנות קטנות כדי לתת לה בכל יום עם המסר כי אימא מתגעגעת עליה, חושבת עליה, וכו'. חשוב שתישמר השגרה שלה ככול הניתן וגם בהכנתך אותה תארי זאת ('ביום שלישי כשאנחנו הולכת לחוג מוזיקה אבא ייקח אותך ואימא תהיה רחוק בפגישה").
ועכשיו לבתך הצעירה....מבחינתה זה כמובן לא מועד אידיאלי לפרידה, מה גם שאת המטפלת העיקרית בה ויהיה עליה לעשות הרבה שינויים לשם כך. אני מניחה שהיא לא 'תשכח' אותך, אבל יהיה עלייך לרכוש את אמונה מחדש עם חזרתך וזה עשוי להיות מלווה בכעס או בתגובת התעלמות (סליחה על הפסימיות...) זה לא סיבה לבטל ולא לנסוע (!...) אבל יש להיערך לכך במישורים רבים. חשוב מאוד שהאחראיים עליה יקחו יותר ויותר תפקידים עוד בנוכחותך וילמדו להכיר את השגרה שלה ואת ההרגלים: אכילה, שינה, רחצה, משחק ועוד. מבחינת ההנקה, על מנת לשמר את זמני ההנקה יהיה עלייך לשאוב בהעדרך באותם זמנים (ולזרוק), וזה דיי קשה בשלב זה (קל יותר לשמר דפוסי הנקה בגילאים צעירים יותר שזוהי ההזנה הבלעדית). לפיכך, אני מניחה שתצטרכי להפסיק להניק, ומוטב לעשות זאת מוקדם ככול הניתן כדי לא ליצור פרידה כפולה באותה תקופה, גם ממך וגם מהשד...גם לגביה חשוב מאוד לשמור על שגרה קבועה ככול הניתן ועל סדר היום המוכר לה.
נסיעה טובה...
מיכל