חרדת נטישה בגיל 4.5 חודשים?

תגובתה של בתך מעידה על רגישות יתר.ללא ספק השהות שלך איתה בבית עזרה לך ללמוד עליה ועל צרכיה דברים רבים, כך שבאופן אוטומטי ולעתים גם לא מודע, את מגיבה באופן רגיש ומדוייק לצרכיה. למשל, צורת האחיזה שלך, טון הדיבור שלך, הידיעה מתי היא מסמנת שהיא עייפה ורוצה שיניחו לה ומתי היא מסמנת שהיא רוצה שישחקו איתה. ישנם תינוקות בעלי רגישות יתר לריח, כך שהם מזהים בקלות את מי שאוחז בהם על פי הריח, עוד לפני שנעשה ניסיון לאינטראקציה.
בינך ובין בתך נוצרה דיאדה מאוד הדוקה, וכעת כשבעלך מנסה להתכוונן אליה הוא לא תמיד יודע איך. חשוב מאוד שבעלך לא יוותר על נסיונותיו להתקרב אל בתך ולייצר עימה אינטראקציה נינוחה. בזה את תוכלי מאוד לעזור לו-למדי אותו, דברים שאולי עבורך נראים טריוויאליים, כיצד לקרוא את סימניה של בתך-מתי היא בוכה כי היא רעבה, איך היא מסמנת שהיא עייפה, מה עוזר לה להרגע-דיבור איטי/קצבי-קולות נמוכים או גבוהים, מגע קרוב או שדווקא זקוקה לפינה משלה, מבלי שיגעו בה וישנו לה תנוחות בכל רגע. גם הנפה באוויר, כפי שגברים רבים נוטים לעשות, יכולה להחוות עבור תינוקות עם רגישות יתר, ללא נעימה ומבהילה. בקיצור-עזרי לבעלך להתאים את עצמו לצרכים של בתך ככל שאת מבינה, בהתחלה כשאת נמצאת לצידם ובהמשך-השאירי אותם לזמן קצר לבד, על מנת שבעלך יוכל לייצר לעצמו למידה משלו ולשמוך על עצמו שהוא כן מסתדר. אל תשכחי שגם הוא איבד את בטחונו כאב, באותו הערב שבתך לא נרגעה.

בהצלחה
אודט