בן שנתיים וחודש מרביץ

בני בן שנתיים וחודש ילד מפותח מלא באנרגיה אוהב להשתולל מלא במרץ אך יחד עם זאת יש לו גם יכולות לשבת לקרוא סיפור ולהיות רגוע.
זה תקופה ארוכה שהוא נושך בגן או מנסה לנשוך חוטף צעצועים מילדים אחרים וכשילד מתנגד אז הוא דוחף אותו או מנסה לנשוך.
אחר הצהריים כשהוא איתי בגינה או בבית הוא יכול לדרוש דברים מסויימים (נניח בועות סבון שיש לחבר מהגן ואין לו) ולנסות לקחת את זה. בתגובה אני אומרת לו חד משמעית לא ! אסור ! ואז הוא גם יכול להתעצבן עלי ולנסות להכות אותי. כבר כמה פעמים בסיטואציה הזו הלכנו מיידית הביתה כעונש והסברתי לו שזה שזה בגלל שהרביץ והתנהג לא יפה הוא הולך עכשיו הביתה ולא מקבל ארטיק (שאמור היה לקבל).
הגננת טוענת שבשעת ריכוז או כשמקריאים סיפור הוא יושב מרותק ולא מפריע אולם בשעות החופשיות הוא חוטף דברים ומנסה לנשוך כשלא מקבל. בתגובה היא צועקת / מסבירה לו שזה אסור.
בבית הוא מקבל תגובה דומה כלומר הוא יודע חד משמעית שזה אסור ועדין אני לא רואה שיפור בהתנהגות שלו.
באופן כללי אנו מציבים לו גבולות ויש לו כללים ברורים של מקלחת ארוחת ערב צחצוח שיניים ושינה.
הוא לא ילד צייתן במובן שלמשל כשצריכים להחליף חיתול הוא לא מזנק לריצפה ומחכה שנחליף לו אלא בד"כ לוקח לו זמן / בורח / לא רוצה. אנחנו לא כל הזמן תקיפים ובחל מהמקרים מוותרים / ממתינים וזורמים איתו ויחד עם זאת כן יש לו כללים ברורים כמו שציינתי קודם.
שאלתי ראשית אם אנו נוהגים נכון וגם מה עוד ניתן לעשות האם להעניש באיזה אופן אולי בגן צריכים להתנהג אחרת. תודה