נעליים

גלי שלום,
מתוך הדברים שכתבת אני מעלה שני כיווני מחשבה ונסי את - על סמך ההיכרות עם בנך, לבחור מה מתאים לכם....:
את מעלה תמונה שעשויה להתאים לכיוון של רגישות תחושתית מדפוס של חיפוש אחרי גרייה מוגברת. כלומר, נטייה של בנך להעדיף את מגע הנעליים על רגליו בגלל הצורך בחוויה חושית-מגעית חזקה. המונח המקצועי הוא sensory seeking והוא מתייחס לילדים אשר בגלל קושי בעיבוד החושי שלהם מחפשים חוויות חושיות עוצמתיות יותר כיון שחוויות 'רכות' הם אינם מרגישים. למשל, האם בנך מעדיף מגע חזק על עורו בזמן רחצה (למשל, קרצוף בספוג)? האם נהנה לחכך את עורו או גופו בחפצים שונים? האם מעדיף טעמים חזקים (חריף, מטובל) או טמפרטורות מסיימות? אם נראה לך שזה הכיוון הרי שמדובר בתחום בו עוסקות מרפאות בעיסוק וניתן לסייע לו ולכם באמצעות הדרכה מתאימה.
כיוון מחשבה אחר קשור בנטייה לתבניתיות: ישנם ילדים שמאוד נעזרים בשגרה ובתבניות קבועות. מכיון שהוא התרגל שבכל בוקר, טרם היציאה לגן, נועלים נעליים, הוא מעוניין לשמור על ההרגל הזה גם בשבתות ונתקף בחרדה מהשינוי. למען שמירה על ה'סדר הטוב' הוא רוצה שגם אתם תנהגו כמוה. זה עשוי להתאים לתקופה בה יש הרבה שינויים (הגן? הקיץ?) שעשויים לעורר בו חשש והוא מנסה לשמור על החוויה המוכרת שלו. האם בנך נוטה להקפיד על סדר בתחומים נוספים (למשל, שחפצים יוחזרו למקומם?) איך הוא מתמודד עם שינויים בתחומים אחרים? עד כמה הוא ילד גמיש ומסתגל לחוויות חדשות?
מניסיוני, לעיתים שני הדפוסים קשורים זה בזה: ילדים שסובלים מרגישויות תחושתיות נוטים להעדיף את הגירוי המוכר והנוח להם ומתקשים להחליפו באחר. וגם, יש הרבה ילדים שקשורים מאוד לנעליים שלהם, או בכלל לבגדים של עונות השנה שזה עתה נסתיימו, והתחלופה של הבגדים על פי העונה קשה להם - למשל, מתעקשים ללכת עם מכנסיים ארוכים או עם גרביים למרות שכבר חם מאוד.
אם כל הדאגה קשורה לרצון שלך לקנות לו סנדלים ואין כרגע תחום-תפקודי נוסף שנפגע מההתקבעות שלו, נראה לי שלא כדאי להתעקש, ובהנחה שהכפכפים הנוכחיים יציבים דיים, וותרי לו...בעוד כמה שבועות הוא בוודאי יתרצה וירצה סנדלים כמו כולם....לעומת זאת, אם את מרגישה שהדפוסים הקבועים שלו משתלטים על תחומים נוספים בחייכם, כדאי לפנות להתייעצות.
בברכה,
מיכל

מיכל
קודם כל ברצוני להודות לך על התשובה המפורטת והמלאה !
לגבי חויה חושית עוצמתית אני לא חושבת שזה המצב , שום דבר ממש שתארת אינו דומה. הוא לא אוהב מגע חזק בכלל
אני מתחברת יותר לחלק השני של התשובה , הוא מאד אוהב סדר , אנחנו כל הזמן צוחקים על כך כי זה כ"כ ההפך ממני ... (אמא שלי אוצרת שהוא התיקון שלי...)
האם בעצם הסידור שלו "לא משעשע" וזוהי איזה שהיא זעקה לעזרה?
אתן דוגמה, כאשר הוא חולץ נעליים לפני האמבטיה הוא רץ לשים אותם במקום וכמובן שהוא נתקל בנעליים שלנו אז גם אותם הוא שם במקום, אנחנו צוחקים והוא עצמו מאד מבסוט ומקבל מאיתנו חיזוקים חיובים על כך - כל הכבוד אתה מסדר מאד יפה...
או כשאני אומרת לו בוא נאסוף את הצעצועים הוא באמת מסדר אותם בהנאה גדולה....
האם בעצם אני צריכה לנהוג אחרת? ולא לשבח אותו על היותו מסודר?
עכשיו אני דיי מבולבלת... כי הדפוסים הקבועים שלו לא משתלטים על חיינו , כמו שציינתי הוא ילד מאד נוח שמח וחברותי