טראומה מאמבטיה

בחוסר מזל, דברים מהסוג שאת מתארת עלולים לקרות מדי פעם - הפעוט נבהל ומאותו הרגע הוא מקשר בין הארוע (ההחלקה בזמן הרחצה) לבין התחושה (הבהלה) ומכליל את התחושה גם לפעמים הבאות שהוא מתרחץ, גם אם לא קורה כל רע.
איני יודעת מה ניסיתם עד כה: האם, למשל, ניסיתם לעשות לו מקלחת קצרצרה במקום אמבטיה?

עקרונית, ישנם שני אופנים בהם ניתן לגשת לבעיה:
אפשרות ראשונה - להתעקש ולחשוף אותו באופן ישיר ביותר לנשוא הפחד שלו (האמבטיה) ולהמשיך לעשות לו אמבטיות, קצרות ככל האפשר, תוך שאתם רגועים ומנסים להשרות עליו שלווה ובטחון, עד שפשוט "יוותר" על עמדתו השלילית לגביה ויחזור וישתף פעולה. במקרה כזה עליכם להושיב אותו באמבטיה (אולי אף ללא מים) ולגרום לכך שישאר בה עד שיתרצה ויירגע, ובשום - אופן לא להוציאו כל עוד הוא בוכה ומפחד. להוציאו רק לאחר שהפסיק לבכות ונרגע. זיכרו: רק כך תתחיל לחלוף החרדה שפיתח לגבי האמבטיה. ניתן לתת לו דבר מה מתוק שהוא אוהב על מנת לזרז את הרגעתו. קחו בחשבון שזה כלל לא ענין פשוט לעבור את הדקות הקשות איתו כשהוא צורח, ויתכן מאוד שיקשה עליכם לעמוד בכך. במידה ואתם לא בטוחים שתעמדו בזה א ל תבחרו לפעול בשיטה הזו.
אפשרות שניה - עשויה לקחת זמן רב ודורשת אורך רוח. בהדרגתיות איטית ביותר לחשוף אותו לנשוא הפחד שלו (האמבטיה). למשל, ניתן לוותר על האמבטיה בימים הבאים ולהציע לו לעשות "בריכה" בגיגית שבה התרחץ כשהיה תינוק. אפשר אף להלביש לו בגד ים אם זה יסייע לו לחוות באופן חיובי יותר את החוויה. ניתן אף למקם את הגיגית בחדר שלו, ורק בהמשך למקמה בחדר האמבטיה, ואז בהמשך למקם אותה בתוך האמבטיה הריקה ממים, אחר כך באמבטיה עם קצת מים עד שתגיעו למצב שאפשר יהיה לוותר על הגיגית.
מקווה שאחת מהשיטות תתאים לכם.
בהצלחה, דפנה.