פעוטה בת 3.5 חודשים.

שלום שרית,
אפתח בציטוט שלך: כתבת "נאלצתי לצאת..." כאילו זה לא בסדר, או אסור, שאם מניקה תצא קצת מידי פעם....
נראה לי התינוקת שלך שהתינוקת שלך הגיבה באי שביעות רצון נגד השינוי - העובדה שלא אימא הייתה שם כדי להרגיע אותה, לנחם ולהרדים באופן שבו היא רגילה. ואכן מדובר בהרגלים שהיא רכשה ויש להרחיב אותם כדי לתת לה יותר אפשרויות נחמה, ולך יותר מרחב.
בתור התחלה כדאי להפריד את השינה מההנקה: מומלץ יותר להתעורר לארוחה ולא להרדם בארוחה, במיוחד כשמדובר בתינוק יונק, אז התלות היא רק בדמות אחת שמאכילה - האם. ברגע שההנקה היא לצורך הזנה וקרבה, ואילו הרדמות נעשית גם באמצעים אחרים, הרי שניתן לפחות ללכת לישון על ידי עוד מישהו - אבא, סבא וכו'.
שנית, כדאי להתחיל להרגיל אותה לאכול גם מתוך בקבוק חלב שאוב או תמ"ל: זה עשוי לדרוש הרבה ניסיונות וסבלנות מצד שתיכן, אולי כדאי שמישהו אחר ינסה לעשות זאת קודם, ואולי אף בהעדרך. לפעמים כדאי להשתמש באותם 'סימנים חושיים' על מנת שזה יצליח - הכורסא בה אתן רגילות לשבת, שימוש בריח המוכר על ידי בגד שלך שעוטף את הבקבוק וכן הלאה. יתכן וגם יידרשו מספר סוגים של בקבוקים ופטמות עד שהיא תסכים.
אני חושבת שהרחבה של הרגלים היא חיונית עבור שתיכן ואפשר לעשות זאת כבר בגיל הזה.
בהצלחה,
מיכל

אני בהחלט מבינה את הצורך בהרחבת הרגלים שלה וחשה את הצורך שלי להתאווררות ,
אך ברור לי כי שינוי ההרגלים במיוחד ההירדמות והרגעה בהתעוררות קשורים בתיסכול.
שאלתי היא האם הגיל הרך שלה (3.5 חודשים) אינו מוקדם מידי ליצירת תיסכול כזה שכרוך בבכי היסטרי רב?
לתשובתך אודה,
שרית