בן שנה ו 3

שלום מאיה,
כשכתבת "האם להחזיק אותו על הידיים או לתת לו לבכות??" הרגשתי שאת מבקשת חילוץ משתי האפשרויות האלה, ששתיהן גרועות....את בוודאי לא יכולה להמשיך להחזיק אותו על הידיים כיון שכך הוא לא לומד להתמודד בעצמו, לחוש מסוגל ובטוח בעצמו ולהתנסות בחוויות של בני גילו; ומאידך לא היית רוצה להתעלם מהבכי שלו כי חשובה עבורו התחושה שנענים למצוקה שלו ושהוא יכול לסמוך על הוריו ועל מבוגרים אחרים שיעזרו לו כשקשה.
אז כמובן שאין פתרון אחיד או מתכון של 'מה לעשות', וזה תלוי במקרה, בסיטואציה, במצב שלו ושלכם. חלק מהתבגרותו יהיה להתמודד עם תסכול אך כמובן שאפשרי יותר להתמודד כשלא עייפים, רעבים או חולים. את אומרת שבגן הוא עצמאי ופעיל - אני מניחה ששם לא מרימים אותו על הידיים בכל פעם שהוא לא שבע-רצון, אך מקווה שמידיי פעם כן...
השתתטחות על הרצפה מאפיינת פעוטות שמנסים לעמוד על דעתם ולפתח את העצמאות שלהם - הכעס נחווה כל כך עוצמתי עד שהם חשים 'מתפרקים': אני לא בטוחה שהתנהגותו זו כבר מתארת את השלב הזה, נראה לי שתגובותיו קשורות יותר לקושי להיות לבד וליכולת נמוכה לשאת תסכול. אבל נראה לי שהדרך בה 'הוא יפסיק את ההתנהגות השלילית הזו' כפי שכתבת, גם אתם תצטרכו לעשות שינוי כלשהוא ולהתחיל להרחיב את מגוון הדרכים בהן הוא יוכל להרגע, שלא רק דרך החזקה על הידיים שכבר פחות מתאימה בגילו.
בהצלחה
מיכל