התנהגות

שלו ליאן,
כפי שכתבת, ת\בתך עברה שינויים אדירים בחייה. בגילה הצעיר היא מתבקשת להיות 'אחות גדולה' ובתוך זה מתרגלת את העצמאות שלה: מנסה לקבוע ולהחליט, מפגינה תובענות ומרדנות ובודקת מי יישבר קודם....
אומנם חלק מזה מתאים מאוד לגילה ומאפיין את השלב, וכאמור גם ניתן להסבר והבנה בגלל המציאות המשפחתית של ילדים צעירים קרובי-גיל ועדיין צריך להבהיר לה שהתנהגות אלימה אינה מקובלת עליכם ולהגיב בהתאם כשזה קורה (להרחיק אותה מהילד שמותקף, לעודד אצלה תגובת אמפתיה לכאב שלו וכדומה).
ולגבי הגן - קשה לי לדעת מהתיאור שלך האם לא טוב לה בגן, או שמא מדובר רק בניסיון התנגדות : רוצה להישאר בבית כי אימא והתינוק בבית (האומנם?), מסרבת ללכת לגן כי רוצה לקבוע ולהחליט או אולי באמת מתקשה להסתגל לשינוי הזה. הייתי מנסה להבין יותר מהגננת איך היא משתלבת שם, כיצד משתתפת, האם יוצרת קשרים חברתיים, האם נעזרת בצוות, מה אוהבת לעשות וכן הלאה. כדאי לנסות להבין האם העצבנות והתוקפנות המאפיינת בבית מופיעה גם בגן, ואם כן, מתי - האם רק בעת מצוקה או כשגרה? האם מול צוות הגן, מול הילדים? וכדומה.
אני חושבת שאת נוהגת היטב בכך שמחפשת ליצור עבורכן זמן איכות, משותף רק לשתיכן בלי התינוק, אך אולי כדאי לעשות את זה גם בבית ולא רק ב'הפעלות' מחוץ לבית הדורשות גם התגייסות ושיתוף פעולה מצדה וצורך ב'תפעול' שלך. אולי כדאי למצוא זמן לשחק איתה בצעצועים שהיא אוהבת, לצייר, לשיר ולרקוד כפי שבוודאי עשיתן בעבר.
בהצלחה,
מיכל