מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בן שנה וחצי - מתחיל להתמרדליאור11/06/2009
שלום,
ראשית סליחה על האריכות ניסיתי לתמצת אבל כל דבר נראה לי חשוב ע"מ להמחיש את התופעה בדשרך הטובה ביותר
בני כמעט בן שנה וחצי, ילד מאוד נבון הולך בבטחון כבר מגיל שנה ובחודשים האחרונים מתחיל לאט לאט לדבר הוא במעון עד לשעה 13:00 כבר תשעה חודשים.
אני בהריון באמצע החודש השביעי לאחרונה קשה לי יותר להרים אותו אבל אני מפצה בכך שהוא יושב עלי/ לידי ומקבל את אותה תשומת הלב שמאחר והוא ילד יחיד כרגע היא די גדולה.
לאחרונה (בערך חודש וחצי) בגלל שהוא כבר הולך יפה מאוד ובבטחון וגם בד"כ נהנה ללכת אנחנו פחות לוקחים עגלה והולכים איתו יד ביד (הליכות קצרות בעיקר מהרכב למתקנים וכו..) בשבועיים האחרונים החלה תופעה שכשחוזרים מהמתקנים ואני קוראת לו הוא לא תמיד בא ולפעמים בכוונה בורח כדי שנרוץ אחריו מה שלגביו מהווה משחק אבל גם כאשר אני חוזרת בתקיפות שיבוא לרוב הוא לא בא, לפעמים אני מסתובבת ומתחילה ללכת לאט ואז הוא (אחרי זמן מה) מתחיל ללכת אחרי הבעיה היותר חמורה היא שלפעמים תו"כ הליכה הוא פתאום מתיישב או נשכב על המדרכה ומתחיל לבכות (לא בכי אמיתי אלא בכי "מפונק") במקרים כאלה אני לא יכולה ללכת ובסופו של דבר אני נאלצת להרים אותו על הידים עד לבית , התופעה הזו קוראת לרוב כשאנחנו חוזרים הביתה מהמתקנים אבל לפעמים גם במתקנים עצמם, דבר שבין היתר שגורם למבוכה רבה.
לא תמיד אני יודעת איך להגיב למצבים כאלה היום למשל היה מקרה כזה בחזרה מהמתקנים וכשהגענו הביתה אמרתי לו שאני כועסת עליו והסברתי לו למה, אני לא בטוחה כמה מזה הוא הבין אבל במהלך הערב הייתי די "קשוחה" איתו וגם אביו ניסה לדבר איתו בנושא במהלך הערב היו עוד התפרצויות בכי ללא סיבה (הרבה פעמים לאחרונה סביב ארוחת הערב יש בכי , הוא לא רוצה לאכול בכיסא ולפעמים עייפות ורצון למשוך תשומת לב) היה ערב קשה שנגמר קשה, פעלתי כך כי חשבתי שאם אראה כעוסה הוא יבין שהתנהג לא בסדר אבל אני לא בטוחה שהשגתי את המטרה.
בנוסף לאחרונה הוא התחיל לעשות דברים שאנחנו לא מרשים (להוציא ספרים מהמדפים, לזרוק את הבקבוק שלו בכוונה, לתת מכות וכו..) ואז בתגובה הוא ישר אומר "נו,נו,נו" דבר שהוא כנראה למד בגן כי אנחנו לא משתמשים בביטוי הזה. התופעה עוד ממשיכה לזה שהוא זורק חפצים ולא רוצה להרים, נותן מכות וכו..
אנחנו ממש חסרי אונים, ההתנהגות הזו היא רק לאחרונה בד"כ הוא מקשיב לנו ומשתף פעולה ברצון אבל אנחנו ממש מרגישים שהוא מותח גבולות ובוחן אותנו ולא תמיד אנחנו יודעים איך להתמודד
אשמח מאוד לכול עצה, בקרוב ב"ה יהיה עוד ילד ואז אני חוששת שהתופעות עלולות להתעצם לכן חשוב לי לפעול נכון ולטובתו שמצד אחד ירגיש אהוב ובטוח אבל מצד שני תהיה לנו ההורים את המילה שלנו.
תודה רבה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הצבת גבולות וסמכות הורית בגיל הרך
דפנה תייר14/06/2009מצער לשמוע על כל הקשיים שהתעוררו אצליכם לאחרונה וקל להבין עד כמה קשה לך במצבך להתמודד עם זה. יחד עם זאת יש לזכור שכל ההתנהגויות שהזכרת שכיחות ומאפיינות פעוטות בגיל זה.
למרות אורך פנייתך מובן שהיריעה תיקצר מלאפשר הדרכה הורית מקפת - שהוא הדבר שאתם זקוקים לו, ובדחיפות (גם לאור הלידה הקרבה ובאה). לכן אמליץ לכם לחפש את המסגרת או את איש המקצוע המתמחה בכגון אלה. לאור דוגמאות של תגובות לא מוצלחות שנקטת בהן (כגון להיות איתו קשוחה לאורך כל הערב) נראה שאתם זקוקים להבהרה בסיסית ומקפת של תהליכי חינוך.
נקודתית לענין הסחבת, תרתי משמע, של החזרה הביתה מהגינה:
כשאת מחליטה שהגיע הזמן ללכת הביתה, תני לו יד והובילי אותו איתך. אל תשאירי בידיו את האפשרות לבחור אם הוא מזדחל מאחורייך או לא או אף מתחיל להתל בך ולברוח.
נסי להסיח את דעתו תוך כדי לקיחת ידו ואמרי לו שתספרי לו סיפור בדרך הביתה או הציעי לו שתאספו פרחים בדרך, או שתחפשו נמלים או כל רעיון מהסוג הזה. עוררי את סקרנותו כך שיצעד לידך ומבלי משים ילך איתך בשיתוף פעולה. חזקי אותו במילים מחמיאות על התנהגותו הטובה.
כמו כן איני רואה מדוע לא תקחי איתך את העגלה אם את יודעת כבר מניסיונך שעלולים להתעורר קשיים.
ואחרון חביב: ותרי לעצמך על ענין המבוכה. הורים רבים מתמודדים עם קשיים דומים ועלייך ללמד את עצמך להתעלם מהתחושה שאחרים צופים ב"פאדיחות" הקטנות שבנך עושה לך. זיכרי: כולנו (היינו או עדיין) באותה סירה...
כל טוב, דפנה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקות לא רוצה לאכול את הבקבוק
מאיזה גיל רצוי לעבור למיטת ילדים נפתחת?
תלישת שערות אצל פעוטות והאם ניתן לטפל
קשיים בגן בבוקר ואובדי עצות
כללי בטיחות ילדים עבור סבא וסבתא
התינוקות מעדיפים את אבא- לא הולכים לגן
אלימות בין אחים- דרכי התמודדות אפשריות
כאבי גזים לתינוק בן חודשיים וחצי
ילד בן 6.5 עם פחדים להישאר לבד מה לעשות?
ערוץ הבריאות
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)



.jpg)
