גמילה מטיטולים

מתיאורייך נשמע יותר כי התנהגותו של בנך מעידה על בדיקת גבולות ולאו דווקא על בשלות לגמילה. לפני שאמשיך אציין כי ישנן מספר גישות בנושא גמילה מחיתולים, אחת מהן מיוצגת על ידי דפנה תייר-ממנהלות הפורום הנוכחי. את מוזמנת לקרוא באתר שלה מאחר והיא מתייחסת לגמילה בגילאים צעירים, כמו הגיל של בנך.
מרבית הילדים נגמלים בין גיל שנתיים לשלוש שנים. ישנם מספר סימנים המעידים על בשלות לתחילת גמילה בחיתולים, הורדת הפעוט את החיתול אינה בהכרח אחד מהם. ראשית,נדרשת מודעות לעשיית הצרכים, כך שפעוט שעושה פיפי או קקי אמור לסמן באופן כלשהו (גם עם ג'סטה, אם עדיין אין לו מילים)כי החיתול שלו מלא וכי הוא מבקש להחליף אותו. כך, חוסר רצון ללבוש חיתול או רצון להוריד את החיתול כשאינו מלא בהכרח, אינו חלק מן התהליך. השלב הבא הוא כשהפעוט מסמן לסביבה עוד לפני שהוא עושה את צרכיו-"יש לי פיפי/קקי" (מספיק שיאמר מילה שמסמנת פיפי). בהמשך הפעוט ילמד להבחין בין תחושה של לחץ לפני פיפי ולפני קקי, אך זהו שלב מתקדם יותר.
הבעת עניין בהרגלי הניקיון של המבוגרים היא גם שלב משמעותי בדרך לגמילה, מאחר שהיא מעידה על מודעות חברתית שיהא חלק משמעותי בגמילה.
מהמעט שתארת, אני הייתי מחכה תקופה עד שהייתי מתחילה תהליך גמילה עם בנך. אפשר כמובן להמשיך עם תהליך הגברת המודעות-לעשיית הפיפי באמבטיה, הקראה של ספרים בנושא, הליכה משותפת לשירותים עם המבוגרים, אך לא בהכרח הורדת החיתול.
בינתיים, הייתי מקפידה בכל נושא הצבת הגבולות ומטפלת בנושא ההזעה על ידי משחות שונות או אמבטיות תכופות. לנושא גילוי איבר המין על ידי בנך והנגיעה בו-מדובר בשלב התפתחותי נורמלי, אם נראה כי הוא מלווה בהנאה את יכולה לדבר על כך איתו "זה נעים לך לגעת בבולבול, זה מדגדג " וכו'.. כמובן, כל עוד לא מדובר בעיסוק בתדירות גבוהה לאורך היום.

בהצלחה
אודט