לא רוצה את אמא? :-(

דברייך העבירו אליי באופן עוצמתי את תחושת הפגיעות שלך, ללא ספק תחושה קשה לאם (טרייה?).
אני מניחה כי בנך גם חש את פגיעותך ולעתים זה רק עלול לחזק עוד יותר את ההתנהגות שהוא מפגין כלפייך, ללא קשר לסיבה הראשונית בעטייה היא הופיעה. מכאן שקודם כל חשוב שתחושת הבטחון שלך בקשר עם בנך תתחזק וחשוב שתמנעי מלהעלב או לפרש את ההתנהגות של בנך כלא רוצה אותך/לא אוהב אותך. בכל פעם שבנך מסרב לבוא אלייך, תצהירי את באופן ישיר-אתה לא רוצה לבוא אליי עכשיו, אני דווקא מאוד רוצה לחבק אותך, אני מאוד אוהבת אותך/התגעגעתי אלייך (אם אכן זו הרגשתך באותו רגע).בנוסף, את יכולה לשקף את אהבתו לגן "אני שמחה שאתה נהנה בגן" "אני שמחה שכייף לך עם ..(שם המטפלת)". על מנת שלא לייצר אצל בנך תחושת אשמה על כך שהוא יצר קשר טוב עם המטפלת, שזה בכל אופן משהו רצוי(האם את יכולה לשמוח בשמחתו?). כאשר את פוגשת אותו ואת מתוחה/לא רגועה/חסרת בטחון, ודאי יהיה לך קשה להרגיע אותו.

חשוב להבין מה קרה לאחרונה והאם קודם לכן הקשר ביניכם היה אחר וחשת יותר בטוחה באמהות שלך?
לגבי הגינה, יתכן וההתמודדויות שמספקת הגינה הן יותר מדי עבור בנך שהתמודד יום שלם עם קבוצה של ילדים בני גילו על מקומו ועל צעצועים ומתקנים בגן. אפשר להבין אותו שבנדנדה הכי טוב לו-שם אין לו מתחרים כי את נמצאת איתו ושומרת על מקומו והוא מקבל ממך יחס אישי-את מנדנדת אותו, אולי גם משוחחת איתו ושרה לו שירים. עלייה למגלשה היא שוב התמודדות על מקום, על תור, עוד דחיפות או התקלויות לא מתוכננות.
נסי ללכת אחרי הגן ישר הביתה עם בנך, להקדיש לו זמן איכות אחד על אחד, זמן של רגיעה אפילו בצפייה משותפת בתכנית אהובה עליו בטלויזיה, בהכנת מאכל שאהוב עליו או בכל דבר אחר שמהנה את שניכם. בנך לא ממש זקוק אחרי שעות הגן להמשך אינטראקציה עם בני גילו, אלא יותר לזמן יחד ולזמן רגיעה. האם ההליכה לגינה היא סוג של המנעות (לא מודעת ) ממפגש בבית עם בנך? של חוסר בטחון ביכולת שלך לעניין אותו?
לסיום, איני מכירה מספיק את הקשר ביניכם אך לפי תיאורייך נשמע שהיה בסיס טוב לקשר וחשוב להבין מה ערער את בטחונך בקשר שלך עם בנך. האם באופן לא מודע את כועסת עליו על קשרים שלו עם אחרים (אבא/מטפלת) מאחר שאת מפרשת אותם (באופן שגוי) כמאיימים על הקשר הטוב איתך?כיצד נחוותה עבורך ועבורו הגמילה בגיל שנה וחצי? האם יצאת לעבודה בשמחה ושלחת אותו לגן בתחושה שלמה? יתכן ותוכלי להעזר בשיחות עם איש מקצוע על מנת לדון בשאלות מהותיות אלו שעולות לא אחת אצל אמהות בראשית דרכן.

בברכה,
אודט