התנהגות מרדנית - כמעט בן שנה וחצי

שלום אילנה
ראשית מזל טוב על רכישת הליכה עצמאית של בנך-שלב משמעותי ביותר בהתפתחותו!

את שואלת אם זה לא מוקדם מדי לחנך את בנך להפסיק ולא ברור לי מה בדיוק את שואלת-האם את חוששת שבנך קטן מדי מכדי להבין מה שמבקשים ממנו, או שאת חוששת מלדרוש ממנו להפסיק משהו שהוא רוצה/נהנה לעשות, משום שהוא קטן מדי וכדאי לאפשר לו להנות מחופש פעולה?אולי את חוששת מלגרום לו נזק נפשי באיסורים ובהגבלת רצונותיו?

בכל מקרה, ממה שאת מתארת את כן מנסה להפסיק אותו שוב ושוב, אך ללא תוצאה. בגיל בו בנך נמצא, מסר מילולי מצידך אינו מספיק ונדרש גם אקט מעשי. למשל, אם הוא נוגע בחפץ שאסור לו, חשוב להעביר לו מסר תקיף וקצר "אני לא מרשה לגעת ב..." אפשר להוסיף בהתאם למקרה הסבר קצר "זה מסוכן"/"זה לא שלך" ולבסוף לקחת את החפץ מידיו ואם יש צורך- להרחיקו. מובן שעדיף למנוע מראש נגיעהבחפץ /לקיחה של החפץ, אבל זה לא תמיד אפשרי.
ללא ספק הצבת הגבול תלווה בבכי מר או בהשתוללות, ואין זה אומר שעשית את הדבר הלא נכון. התסכול הוא שלב הכרחי בלמידה, וככל שתתמידי להגיב באותו אופן בכל פעם, כך תרד מידת התסכול והאיסור ילך ויופנם. זכרי כי בדיקת הגבולות היא שלב טבעי והכרחי בהתנהגותו של בנך ובלמידתו כללי התנהגות, בייחוד כשמדובר בילד סקרן. זה דורש ממך כהורה סבלנות רבה אך בעיקר אמונה כי את עושה את הדבר הנכון שבסופו של דבר לא רק שלא מזיק לבנך אלא מקנה לו בטחון..
ללא ספק עצמאותו המוטורית של בנך תורמת לבדיקת הגבולות. במעבר משלב התפתחותי אחד לשני, על ההורים לבצע התאמה מחדש לתפיסתם את ילדם-כך יתכן כי בנך דורש ממך כעת "לעבור פאזה" ולהפסיק להתייחס אליו כתינוק שמתנייד בעגלה מרבית הזמן,אלא כאל פעוט עם רצונות משלו וביניהם הצורך במרחב לתנועה והתנגדות להגבלתה. מציאת האיזון בין הצבת הגבולות לעידוד העצמאות-היא אמנות בפני עצמה..

אם תרגישי שהזמן חולף ואת מתקשה להתמודד עם הצבת הגבולות-מומלץ לפנות להדרכה הורית.
בהצלחה
אודט