עצירות התנהגותית

בני בן שנתיים ושבעה חודשים. מזה כשנה סובל מעצירות התנהגותית- מתאפק כל זמן שהוא יכול עד שאין לו ברירה והוא עושה קקי. שימוש שוטף בשמן פאראפין מנע יצירת אבני צואה. לפני כחודש עבר גמילה מוצלחת למדי מחיתולים. נגמל מפיפי מהר ובהצלחה, כאשר אפילו העצירות השתפרה, והיו מספר ימים רצופים בהם לילד היתה יציאה תקינה ונורמלית בשירותים אן בסיר מספר פעמים ביום. לצערי למרות החיזוקים החיוביים הוא חזר להתאפק, שוב היה שיפור לימים ספורים ובימים האחרונים הילד שוב מתאפק. הילד האומלל פשוט מבלה שעות בשכיבה על הבטן ובפוזות אחרות בהם נוח לו יחסית להתאפק. בשעות ההתאפקות אי אפשר לעניין אותו בכלום ושום קקי פרס למיניהם לא מזיז לו. גם כעס על ההתאפקות או התעלמות ממנה (שהיא כמעט בלתי אפשרית לנוכח הסבל שלו) לא משנים. לאחר שהוא עושה קקי הוא מרוצה לזמן קצר ואף מנסה לעשות שוב בשירותים אבל אם זה לא מצליח בקלות ומייד הוא חוזר להתאפקות..
כיצד ניתן לעזור לו?