תינוקת זורקת אוכל על הרצפה - המשך

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • תינוקת זורקת אוכל על הרצפה - המשך
    yb
    28/06/2009

    לפני מספר ימים התייעצתי אתכם לגבי בתי בת השנה וחמש עוד מעט, שזורקת אוכל על הרצפה כשהיא שבעה. כשפניתי אליכן אמרתן לי ש1. זה גיל, ו-2. אם רוצים לנסות לעצור את זה, בפעם הראשונה שהיא עושה את זה להחזיק לה את היד ולומר לה שלא זורקים אוכל על הרצפה ופעם שנייה, להוריד אותה למטה ולהפסיק לה את הארוחה.
    העניין הוא שניסיתי את זה כמה ימים, וכשאני מחזיקה לה את היד היא מחייכת אלי ומיד ממשיכה לזרוק על הרצפה, ואז אני מורידה אותה. אבל עכשיו , היא זורקת אוכל גם כשהיא רק משועממת כבר מלשבת על הכסא, כי היא יודעת שבגלל זה אוריד אותה למטה. ואז היא ממשיכה לאכול, לעיתים מהרצפה (שזה גם לא להיט, ואיך עוצרים את זה?) ולעיתים פונה לאבא שלה, והוא לא יכול לעמוד בפני זה שהילדה רעבה ונותן לה אוכל, כמו שהיה אתמול, או אלי. כשהחזרתי אותה שוב לכסא אחרי שאמרתי לה שאנחנו לא זורקים על הרצפה והיא עשתה לי לא עם הראש, ישר אחרי זה היא שוב זרקה על הרצפה ושוב הורדתי אותה ,ואז היא הלכה "לקבץ נדבות" אוכל אצל אבא שלה ולא היה לי ממש מה לעשות עם זה, כי היא הייתה ממש רעבה.
    דיברתי איתו שאנחנו צריכים לעשות חזית אחידה לטיפול בבעיה, אבל כיוון שלא היה לי פתרון חלופי, לא ידעתי מה לעשות.
    בקיצור, מהו פתרון יותר יעיל מזה? ומה עושים עם זה שהיא זורקת אוכל על הרצפה? ושהיא אוכלת אחר כך מהרצפה?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • הרגלי אכילה נימוסי שולחן אצל פעוטות

    מיכל דביר קורן
    30/06/2009

    שלום נועה,
    התשובה שניתנה לך יצאה מנקודת מבט של חינוך להרגלים, כלומר, הרגלי אכילה ונימוסי שולחן צריך ללמד, ומדובר בתהליך של חינוך, שהוא כידוע, איטי, חזרתי ורצוף תהפוכות. בתך כנראה פעוטה סקרנית ונלהבת, קולטת בחושיה המפותחים את עמדתך לגבי העיניין ונהנית מכל חוויית האכילה שלכן. ועכשיו השאלה היא עד כמה העיניין מפריע לך, וזה כתלות בהרגלי הניקיון והאכילה של הבית והמשפחה, ולשם כך עלייך להיות עירנית לרגשותייך-שלך: אם מדובר בחוויה שהיא אולי גם משעשעת, כיפיית במובן מסויים, הרי שאפשר לפתור את העיניין בחיוך, להראות לה מתי היא עוברת את הגבול ולצאת מנקודת הנחה שבעוד מספר חודשים העיניין ייפסק. אם הסיטואציה היא בלתי נסבלת עבורך ואת מרגישה שהארוחות איתה הופכות לסיוט, שאת מאבדת סבלנות ואת החשק להאכיל אותה, הרי שאת מוכרחה להציב גבולות הרבה יותר ברורים ונוקשים גם במחיר של סיום הארוחה כשהיא עדיין רעבה (מצטערת...).
    בשני המקרים מומלץ כמובן ליצור חזית אחידה בין שני ההורים, עד כמה שניתן.
    ולגבי האכילה מהרצפה...בהנחה ששוב מדובר בחינוך להרגלים ההמלצה היא דומה, אבל אולי כדאי שהדגש יהיה להתעקש לא לאכול מהרצפה מחוץ לבית ואילו בתוך הבית אפשר פחות להקפיד...
    בהצלחה,
    מיכל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו