אלימות באזורים אינטימיים מצד 2 ילדי

שלום דנדן44
לפי תיאורך את התנהלות הגננת כתגובה למקרה שארע בגן, נשמע כי היא אובדת עצות או מבקשת להכחיש את האירוע על מנת שלא לעורר תגובות בהלה בקרב ההורים. תגובה כזו אינה מעוררת בטחון בהורים כפי שאת חשה אלא להיפך. טוב יהיה אם תתייעץ הגננת עם גורם מקצועי (פסיכולוג ילדים/ מפקחת) על מנת להגיב לאירוע באופן מותאם. במשרד החינוך ישנן תכניות רבות המותאמות לגיל הרך והמדברות הן על חינוך מיני בגיל זה והן בנושא אלימות.
באופן כללי, סקרנות מינית מתחילה בגילאי 3-4 והיא חלק מההתפתחות הטבעית. זה הזמן להתחיל ברמה בסיסית חינוך מיני, שבמהותו המסר הוא שיש לנו איברים פרטיים בגוך שרק לנו מותר לגעת בהם ולא לאף אחד אחר, וכך גם לגבי נגיעה באיברים של האחר היא אסורה.
במקרה זה יש גם "ריח" של כוחנות, מאחר שאת מתארת כי מדובר בשני ילדים אלימים ובפעולה שהם עשו יחד (אגב, האם הם גדולים מבנך?) ולכן עוד יותר חשוב להעביר מסר חד משמעי, להם ולהוריהם.
מי שאמור לטפל בכך היא הגננת ולא אתם ההורים. חשוב שתוודאו כי אכן הנושא טופל.

עודדי את בנך כי פעל כשורה כשסיפר לך וכי חשוב לך שהוא יספר לך ולגננת אם קורים לו דברים כאלה לא נעימים. שימי לב שלפעמים עולים גם רגשות אשם של הילד "המותקף", משום שלעתים הפעולה נחווית כמהנה.
אם התנהגותו של בנך אינה שונה מבעבר-הרגלי אכילה ושינה, מצב רוח ותפקוד חברתי-אין צורך לעשות מעבר לשיחה עמו בנושא החינוך המיני.
לגבי שליחה שלו לגן, אם מדובר בגן טוב וילדך נהנה בו-אין סיבה לשנות לו מסגרת. ללא ספק האמון בינך לבין הגננת יצטרך לעבור שיקום.

בהצלחה
אודט