העדפת ההורה אחד

את מתארת התנהגות מאוד אופיינית לגיל זה שבמהותה הרצון לשלוט בסביבה שהולך וגובר בגיל שנתיים, עם גילוי האוטונומיה והנפרדות. כמו שהיום היא רוצה רק עם אמא, מחר זה יכול להתהפך וזה בסדר. מעבר להתפתחות הטבעית, חשוב להבין אם בתך מגיבה לאיזשהו שינוי שחל בבית לאחרונה, האם אבא נעדר מהבית ולכן יש כעס ורוצים רק את אמא, האם את נעדרת יותר לאחרונה ובתך מגיבה לכך בהצמדות יתר אליך? האם את סומכת על בעלך שיטפל בבתך באופן שיענה על הצרכים שלה?

בכל מקרה, חשוב לאפשר את השלב הזה ולהבין שהוא מגיע ממקום נורמטיבי, הגבול הוא כשזה מפריע לכם לתפקוד התקין של הבית-למשל, כשאת ממהרת לעבודה ובעלך נדרש לתת מענה במקומך בשעות הבוקר הלחוצות, או כאשר אתם חשים שניסיונות השליטה של בתך נוקשים מדי ומופיעים לאורך היום בעוצמה רבה בתחומים נוספים.
חשוב שהצד ה"פחות פופולרי" בשלב זה, יגיב בהבנה ולא ייעלב או יכעס ובכך ייצר רגשות אשם מיותרים בקשר עם הפעוט. אין הדבר אומר ש"אבא הוא לא טוב" או שאוהבים אותו פחות.

בהצלחה
אודט