בחירת מסגרת לתינוק

נשמע שבנך מסתדר היטב עם המטפלת ושהיא מתאימה את עצמה לצרכיו. לגבי השאלה האם הוא סופג את הביקורתיות שלה,תלוי אם הביקורתיות מכוונת גם כלפיו-האם היא מקבלת אותו כפי שהוא?מתפעלת מהישגיו? או שאינה מרוצה מהרגליו/נטיותיו וקצב התפתחותו? האם היא לא נחמדה גם אליו?נוקשה מדי בהרגליה ודרישותיה?חשוב מאוד שמטפלת תעניק לילד תחושה שהוא משוש לבה וגורם לה הנאה וסיפוק וכמו שהוא שמח לקראתה בבוקר היא שמחה לקראתו ובעבודתה.

האם את מרגישה שבשל הביקורתיות שלה כלפייך, את לא מצליחה לדרוש ממנה דברים ביחס לאמונות שלך והציפיות שלך כיצד לטפל בבנך? האם את מרגישה שהביקורתיות של המטפלת מערערת בך את תחושת הבטחון שיש לך באמהות שלך? האם תחושה זו מתעוררת גם מול אנשים אחרים קרובים אלייך (אמא/חמה/גיסה וכו'?)
לעתים יש כימיה בין מטפלת/גננת והורים ולעתים אין וגם זה בסדר, מה שחשוב הוא הכימיה בין המטפלת לילד. מעבר לכך, רק את יכולה ללהחליט עד כמה חוסר הכימיה היא בלתי נסבלת עבורך, וכמה את מוכנה להקריב עבור בנך.
לגבי טלוויזיה במשפחתונים, לטעמי, החשיפה של הילדים לתוכן לא מותאם להם אינה בהכרח החלק הבעייתי, אלא עצם העובדה שאין התכווננות לצרכי הילד,וצרכי המבוגר (מטפלת המשפחתון והתכניות האהובות עליה) קודמים לכך. זה אומר הרבה לגבי סדר העדיפויות של המטפלת במשפחתון ועל הרצון והיכולת שלה להיות קשובה ועירנית לילדים בהשגחתה. מה שכן, לפחות היא כנה ולא מתיימרת להסתיר זאת. כעת ההחלטה בידייך.

אני אישית סבורה שאם זה מתאפשר, יחס אישי של מטפלת טובה עד גיל שנתיים עדיף על פני יציאה למסגרת חוץ ביתית.

בברכה
אודט