התנהגות תוקפנית אצל בת 2.5

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • התנהגות תוקפנית אצל בת 2.5
    אמא ל- 4
    06/07/2009

    בתי בת השנתיים וחצי מגלה התנהגות תוקפנית כלפי אחיה התינוק בן ה- 10 חודשים וכלפי שני אחיה הגדולים (7, 8). גילויי התוקפנות משתנים מאח לאח - כל אחד מקבל את "המגיע" לו (את התינוק היא צובטת בפנים, לאחותה הגדולה היא מושכת בשיער וכו'). ללא ספק, הקטנה מקנאה באחיה התינוק, שעשה קפיצה התפתחותית גדולה מאד לאחרונה, ואף מבטאת את קנאתה במלים. וגם מול אחיה הגדולים היא נאבקת בחיפוש מקומה במשפחה ולפעמים נדמה שהיא תוקפת אותם מתוך חיפוש אחר תשומת לב.
    כיצד לנהוג?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    התנהגות תוקפנית אצל בת 2.5

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לאמא ל-4

    אודט בוקאי
    09/07/2009

    לא פשוט להיות הורה לארבעה ילדים, ונראה שעוד יותר לא פשוט להיות ילד ה"סנדוויץ" (אגב, איך אתם תופסים את מיקומה/תפקידה במשפחה, כסנדוויץ או כבכורה בין הקטנים?).
    לא ציינת כיצד אתם מגיבים בכל מקרה שבה בתך תוקפת את אחיה, גדולים כקטנים, וכיצד כל אחד מהם מגיב. מה שברור בכל מקרה הוא שהתנהגותה התקפנית מונצחת מאחר והיא משיגה את מבוקשה (התקיפה), וגם בשל העובדה שהקושי שבעטיו היא נוהגת בתקפנות לא קיבל מענה. לכן העבודה (המאוד לא פשוטה אך אפשרית) צריכה להיות בשני מישורים-למנוע ממנה להצליח ב"תקיפות" שלה, מה שאומר השגחה מרובה שלא תמיד אפשרית כשיש ארבעה ילדים (ואחד מהם תינוק), אמירה מפורשת שלכם כהורים לגבי הסתייגותכם מהתנהגותה אם היא אכן מצליחה לתקוף ומתן ענישה תואמת לגילה ולמצב, למשל-הרחקה מהמקום תוך אמירה"אם את לא יודעת להתנהג יפה בקרבת אחייך, את לא יכולה לשבת איתנו".
    במקביל, חישבו על הדברים שהשתנו בשגרת חייה ועל הוויתורים שנאלצה לעשות כשנולד אחיה התינוק (העברה למיטה/חדר אחר, הרגלי הבילוי שלכם אחהצ,שינויים בטקס השכבה ועוד..) ונסו להקפיד לפחות על קיום חלק מההרגלים הקודמים, בזמן שהתינוק נמצא תחת השגחה של סבא/סבתא /בייביסיטר. בכל חגיגה של שלב התפתחותי של תינוקכם, ציינו באיזה מקום היא נמצאת ביחס אליו והדגישו את הפער שעדיין קיים ביניהם (למרות שהולך ומצטמצם..).
    לסיום-ילד שמכה את אחיו הקטן-זו תופעה יחסית מוכרת, אך הכאה של ילד גדול על ידי ילד קטן, מעלה בי תמיהה עד כמה אתם כהורים מאפשרים זאת, בהנחה(גלויה או סמויה) שלקטן מותר הכל והגדול צריך לוותר ולהבין.
    בהצלחה
    אודט

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה על התגובה

    אמא ל- 4
    10/07/2009

    בעיקרון, ככל האפשר, תגובתנו על התנהגות תוקפנית של הילדה מכל סוג שהוא הינה שילוב של אמירה מהסוג: "אסור להרביץ/למשוך בשיער/לצבוט..." לפי העניין והכנסת הילדה ללול של אחיה התינוק לשתי דקות, תוך השגחה עליה שם (שלא תיפול בנסיון לצאת מהלול). השיטה מתגלה כיעילה למדי... ואכן, מספר נסיונות התוקפנות פוחת, וגם העוצמות (היא בוחנת אותנו בחיוך ערמומי טרם מעשה, ומנסה לתקוף בהססנות...)

    לגבי התוקפנות כלפי הגדולים, נדמה לי שמדובר בשילוב של גריה (שער ארוך ושופע של האחות הגדולה) רצון למשוך תשומת לב, ואולי גם תגובות מעודדות של הגדולים (כגון, צחוק של בני הגדול וצרחות קולניות מאד של בתי הגדולה...)

    בכל מקרה, תגובתנו הנחושה עוזרת, והתוקפנות בדעיכה, אם כי, על פי דפוס ההתפתחות שלה, אני מצפה לגל נוסף (זה בא בגלים, כל מספר חודשים...) ויודעת, שמבחינת התינוק, עלי להיות על המשמר כשאחותו הגדולה-קטנה בסביבה...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו