לא משחק לבד

התנהגותו של בנך תואמת לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. בעקבות קפיצה בהתפתחות היכולות הקוגניטיביות שלו, הוא זוכר את קיומך גם כאשר הוא לא רואה אותך והוא תובע את נוכחותך כשאת לא באזור. במקביל, היכולת שלו לתקשר את רצונותיו וצרכיו כלפי הסביבה השתכללה והוא מסוגל לבצע את הקשר בין היכולת שלו להביע מחאה על ידי נדנוד, בכי וכו'..לבין השפעת התנהגות זו עליך-את ניגשת אליו, מדברת איתו או מגיבה בכל דרך שהיא. הוא הופך להיות "יצור חברתי" שזקוק יותר ויותר לקשר ותקשורת, לא רק לסיפוק צרכים בסיסיים (אוכל, שינה, וכו') ולא רק לחקירת חפצים, אלא לסיפוק צרכים חברתיים.
מרגע שהוא התחיל להתנייד על ידי זחילה, הוא מתחיל להפנים את משמעות הנפרדות שלו ממך-ביכולת שלו להתרחק ממך, ביכולת שלך להתרחק ממנו, והדבר מעורר חרדה.
לכן, חשוב להבין שמדובר בהתנהגות תואמת גיל, שאינה קשורה בפינוק, ובשלב שיעבור, ככל שתיעני לצורך שלו בנוכחותך וקרבתך, כמובן, במידת האפשר.
בברכה
אודט