שינוי הרגלי שינה

בנך עבר בתקופה קצרה שינויים משמעותיים בחייו, החל משינוי בהרכב המשפחתי-אביו לא נמצא בבית, פיצול ביתו המקורי לשלושה בתים (ביתך, בית אביו ובית הסבים, אם הבנתי נכון)). בתקופה קצרה זו הוא אמור להתרגל לנוכחותו של גבר חדש במיטתך( שהפכה להיות גם מיטתו).
באופן טבעי , הוא איבד מבטחונו העצמי ואף מבטחונו בעולם המבוגרים, שאמור להיות יציב, רציף ואיתן. הדרך שלו להתמודד עם המצב החדש, בו דמויות משמעותיות נעלמות חלקית מחיי היומיום שלו ובמקומן נכנסות אחרות, ללא כל יכולת שליטה, היא להגביר את השליטה שלו בכם ולהאחז בכם פיזית-בשינה.(לא תארת כיצד הוא מתנהל במשך היום מבחינת צורך בהצמדות). עם זאת, הוא לא ממש משיג בטחון בכך שישן אתכם אלא מגביר את הנטייה שלו לתלות ובכך נפגם תהליך רכישת העצמאות שלו ביכולות שלו ובנפרדות שלו מכם, בהתאם לגילו. פעמים רבות, הצורך בלינה משותפת מגיע מכיוון המבוגרים, הרוצים להגן על הפעוט מהקשיים שעובר ורוצים לספק חום ואהבה.
לכן, מומלץ ככל שניתן, בכל הבתים בהם הוא ישן, להשכיב אותו במיטה נפרדת (כשמדובר בחדר אחד צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים) ולהשקיע את מירב תשומת הלב בו בקרבה במשך היום, בפעילויות משותפות וכו'..
לגבי הנתק שנוצר ביניכם בימים בשבתות בהם הוא עם אביו, ללא ספק רצוי להמנע מנתק כזה. עם זאת, חשוב שתבדקי מול בנך אם הוא רוצה לדבר איתך במהלך שהותו אצל אביו(אגב, האם הוא מבקש לדבר עם אביו כאשר נמצא איתך?). לעתים, בשל קונפליקט בנאמנויות לשני בני הזוג, הילד יימנע מלשוחח עם בן הזוג השני. ילדים נוטים להזדהות עם פגיעותו של ההורה עמו הם נמצאים ונזהרים מלפגוע ברגשותיו.
באופן כללי, רצוי כמה שיותר לשוחח עם בנך על כל נושא הפרידה, על הרגשות שחש בנך בעקבותיה, על תחושותיו ביחס לבן זוגך החדש וכו'.. ישנם ספרים רבים המתארים את חוויתו והתמודדויותיו של הילד שהוריו פרודים.

אני ממליצה לך להעזר בתקופה זו בליווי מקצועי עבורך, על מנת לחשוב יחד כיצד להקל על בנך את ההתמודדויות שהגירושין מציבים בפניו, וכיצד להבין וללוות אותו בדרך הנכונה ביותר, עם שאיפה למזער את הפגיעות מתהליך הגירושין, שהיא בלתי נמנעת.

בברכה
אודט

תודה רבה אודט על העזרה אני מודה לך על שאת מאירה את עייני במצב בני
רציתי לדעת איך הדברים ישפיעו על הדברים שאביו עשה לו בתחילת הגירושין הוא עשה לו שטיפות מוח להסתה נגדי הוא הכריח את הילד להגיד שאני אמא לא טובה שאני מרביצה לו, הוא בהתחלה היה מכה אותו ומכניס אותו לחדר חשוך כדי שידקלם מילים אלו,והיה עושה לו שיטפות מוח שיגיד שאבא טוב,בהתחלה שהייתי מזכירה את אבא שלו הוא היה מתחיל לבכות ולהגיד "אבא טוב"
בתחילת הסדרי הראייה הוא לא רצה ללכת לאביו שהייתי מכינה אותו לקראת זה היום זה נראה שהוא מפחד ממנו והוא יודע שאין לו ברירה

נשמע שהפרידה בינך ובין אבי בנך היא פרידה סוערת ובנך מצוי בתווך וסופג את המתחים הרבים ביניכם וכאילו נדרש להחליט מי מכם הטוב ומי הרע. זהו מצב בלתי נסבל עבור כל ילד, בייחוד בגיל הרך.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי בהקדם ולנסות לגייס את אבי הילד, להגיע לדמות טיפולית שתהיה מקובלת על שניכם(עדיף, אך אם לא הכרחי)גם אם מפגשי ההדרכה יהיו בנפרד לכל אחד מכם. אם אביו אינו מוכן לקבל הדרכה הורית , ואת ממשיכה להתרשם כי התנהגותו כלפי הילד חסרת שיפוט(הסתה והפחדה, כדברייך), קיימת בפנייך אפשרות לדרוש שהמפגשים בין בנך ואביו יהיו במסגרת "מרכז קשר", שם יהיה תחת פיקוח של אנשי מקצוע מהרווחה.

בברכה
אודט