שינויי בהתנהגות אצל ילד בן שנתיים ו

היי,
אני אמא לשני בנים מקסימים. הגדול בן שנתיים ותשע והקטן בן שנה. בני הגדול נמצא בגן ומרבית היום מבלה בגן ואצל הסבתא. כשאני חוזרת מהעבודה(בסביבות השעה 16:30)ופותחת את הדלת, ניגשת אל הבכור ע"מ לחבקו ולהתעניין כיצד עבר עליו היום אני ניתקלת בתגובות :,אני לא אוהב אותך..." לא אוהב את איתי(האח הקטן)וכו... בתחילה הייתי כועסת עליו ומבהירה לו שלא אומרים דברים כאלו ואמא אוהבת אותך וכו... עם הזמן למדתי להתעלם ואכן לאחר מספר שניות הילד היה שוכח מזה. אך, הילד כעת נמצא בשלב של גילויי האני שלו הוא מאוד דעתן, ילד נבון,ומאוד בוגר לגילו אך בכל מה שקשור לאחיו אנו נתקלים מדי יום בהתנהגות אלימה כלפיי הקטן... ניסינו לשלב משחק יחדיו זה לא עבד מכיוון שהגדול לא מוכן לחלוק עם הקטן, הקטן חוטף על ימין ןעל שמאל. ניסינו את שיטת פינת המחשבה, שב בחדר אך הילד עלה על השיטה של חשבתי, אני מצטער וכאשר מוציאים אותו מהחדר והוא מתנצל בפני אחיו הוא חוזר לסורו תוך שניות. הילד הקטן לא נהנה ממשחק שקט בלול, ניסינו להכניס את הגדול ולהשגיח על שניהם אך מהר מאוד מתחילה מריבה על צעצוים גם של תינוקות שלא מעניינים אותו העיקר לחטוף!! מאוד מתסכל אותי כאמא מה קורה לילד ובמה לא הצלחתי למגר את התופעה. אנו הורים שמרעיפים חום ואהבה בשפע ואני דואגת בכל יום להגיד לבני כמה אני אוהבת אותו.האם אכן מדובר בגיל שנתיים הנורא? כיצד ניתן לשנות את ההתנהגות הזו?\
חושב לי לציין כי אביו יותר קשה ממני עם הבכור ומילה שלו זו מילה. אני רואה בבירור כי הילד מבחין שכאשר אמא ניכנסת לתמונה הוא פורץ גבולות. הגננת בגן שוחחה עימי על כך שהילד משתנה ברגע שהוא רואה אותי. מתפנק, חוטף, דוחף,ובוכה בלי סיבה. בני בן השנה אמור להתחיל את שנתו הראשונה בגן הילידים יחד עם הבכור ואני חוששת שתחל מלחמת עולומות. אשמח לטיפים כיצד לנהוג [ע"מ לשפר את התנהגותו כלפיי וכלפי הסביבה וחבריו ובמיוחד כלפי אחיו הקטן.