אחות קטנה

התמונה שאת מתארת אופיינית מאוד לתגובה של אח בכור להולדת תינוק, בייחוד כשהפערים בין האחים לא מאוד גדולים. גורמים שמאיצים את הקנאה הטבעית בין אחים-שלב בו האח הקטן מתחיל להיות תקשורתי ובעל רצונות ברורים ומתחיל לתפוס יותר ויותר מקום-גם במאבק על הרכוש בבית(צעצועים). בנוסף, כמו שציינת, בנך בגיל שנתיים פלוס, שהוא גיל אופייני לבדיקת גבולות, והוא מרבה לשאול בהתנהגויותיו "מי יותר משמעותי לך ולאבא? אני או אחותי הקטנה? מה אתם מרשים לה ולא לי? האם אתם ממשיכים לאהוב אותי גם כשאני מתנהג בצורה שלא מקובלת עליכם? עד מתי?וכו'..
התמודדות על מקום במשפחה בין אחאים היא לאורך החיים ונדרשת מודעות גבוהה על מנת להבין מה הילד שואל אתכם בהתנהגותו ומה המסר שעובר אליו חזרה דרך תגובותיכם.
באופן כללי אומר שבתגובה לתוקפנות, חשוב תמיד להעביר מסר חד משמעי כי מדובר בהתנהגות שלא מקובלת עליכם, גם אם מובנת (קנאה וכו'). מילותיכם חשוב שילוו תמיד במעשים ברורים-הרחקה מהאחות, מהפעילות המשפחתית וכו'..במקביל, חשוב לייצר זמנים בהם בנך מקבל תשומת לב אישית ממך /מאביו, בנפרד מאחותו. לשם כך, עדיף שהיא תשאר עם השגחה של סבא/סבתא/ביביסיטר, ואילו אתם תבלו זמן משותף עם בנכם, ולא להיפך.
זיכרו-לה יותר קל לוותר עליכם מאחר שהיא הורגלה מיום הוולדה לחלוק בתשומת לב עם אחיה. לא כך המצב עם אחיה הבכור, שמלוכתו נשללה ממנו ברגע הוולדה, יחד עם דברים רבים שהוא מן הסתם קיבל ועוד יקבל כאח בכור(הערצתה אליו וכו'..).
אני מזמינה אותך לקרוא דיונים רבים בנושא בפורום.
אם תחושת הבלבול והתסכול מתמשכת, מומלץ לפנות להדרכת הורים על מנת להגביר מודעות ולקבל כלים להעשרת דרכי ההתמודדות.
בברכה
אודט