גמילה מטיטולים

בני בן שלוש הראה את כל סימני המוכנות לגמילה שולט בהחלט פיזית בסוגרים ובאמת שיתף פעולה בהתחלה והלך לשירותים אבל מזה זמן מסרב לעשות פיפי בשרותים מתאפק וממש צריך לשכנע אותו וזה לא תמיד עוזר איך ממשיכים הלאה משלב כזה נותנים לו להחליט מתי לעשות ?והאם זה בסדר מבחינה גופנית להתאפק הרבה זמן ?מחזירים לחיתול? נותנים לו אופציה לבחור בין חיתול לבלי?אשמח להדרכה

ילדים נוטים להתאפק במהלך הגמילה ממגוון סיבות: לעיתים כיון שהם חוששים להיפרד מהפיפי והקקי שלהם במרחק מהגוף (הרי התרגלו לשאת אותם בטיטול), לעיתים בגלל שמנסים להימנע מלהפסיק את המשחק באמצע או להפסיד משהו ולעיתים כיון שהם מסרבים לקחת חלק בתהליך קבלת האחריות על תוצרי גופם (ויש עוד סיבות).
אם את מרגישה שבנך כיום מסוגל לעמוד בדרישה לגמילה, את צריכה לעזור לו לעשות זאת, והוא לא יוכל ללמוד אם המסר יהיה 'אם אתה לא רוצה אז קח טיטול'. בנך כנראה זקוק לעזרה ולהנחייה צמודה ממך לגבי מתי, איך ואיפה עושים את הצרכים וחשוב מאוד לתמוך בו בתהליך. עליו לדעת שאת סומכת עליו שהוא יצליח בכך וחלק מהילדים מאוד נעלבים כשמציעים לה להחזיר את הטיטול - הם מרגישים שזו הבעת אי-אמון ביכולתם ואז נסוגים יותר.
בתהליך הגמילה חשוב לייצור אווירה תומכת ומקבלת, הכוללת בעיקר סבלנות רבה לפיספוסים ולהחמצות שבוודאי יהיו, וליצור הנאה מהשהות בשירותים.
אני מזמינה אותך לקרוא דיונים קודמים בפורום שלנו העוסקים בגמילה.
בהצלחה,
מיכל

הקפצה ...

אשמח בבקשה לתשובה

זה מאד חשוב

לרועי וענת שלום,
אני מניחה שלהחלטתכם לגמול את בתכם קדמה התבוננות על יכולותיה ההתפתחותיות המעידות שהיא אכן מוכנה לכך מבחינה פיזיולוגית (למשל יכולה לשבת יציב, להוריד את תחתוניה) וקוגניטיבית (הבנת הרצף של תהליך עשיית הצרכים ותהליך הניקיון, יכולת שפתית להודיע על ההזדקקות לסיוע).
לא ציינתם כיצד היא הביעה התעניינות בעיניין, אבל העובדה שהיא מסכימה ללבוש תחתונים עדיין לא מספיקה: יתכן ובעיניה מדובר באביזר אופנה אטרקטיבי ותו לא.... על מנת שזה אכן יצליח נדרשת השקעה מצידכם ללמד אותה לתרגם את התחושה הפיזיולוגית שהיא מרגישה (הלחץ הגופני) אל האפשרות להתרוקן במקום המיועד לכך: בסיר או באסלה. "השקעה" כלומר עידוד לעשיית הצרכים בכל פרק זמן סביר - פשוט לקחת אותה לשירותים ולעודד אותה להשתמש בהם. בעיקר נדרשת מוכנות מצדכם לפיספוסים ולהחמצות שבוודאי יהיו. כדאי אומנם לשאול אותה מפעם לפעם האם צריכה לעשות, אבל לא כל הזמן - תחילה אולי תתלהב אבל זה במהירות יימאס לה ולא תרצה להפסיק את עיסוקיה - לכן מוטב יותר להודיע לה שהולכים לעשות ולא להפוך את זה "לאפשרות".
הרעיון לנצל את החופשה שלכם לשם כך הוא רעיון מוצלח, אם כי עשוי יחייב אתכם להיצמד לשגרת-יום קבועה פחות או יותר בתוך הבית, ללא נסיעות ארוכות או לבילוי במקומות בהם אין שירותים סבירים.
חשוב מאוד גם ליידע את המסגרת החינוכית שבה היא נמצאת לשם ליווי ולשם הערכת היכולת שלה לעשות זאת גם שם. שימו לב: אם היא צפויה להתחיל מסגרת גנית חדשה בספטמבר התהליך עשוי להשתבש בגלל קשיי הקליטה אז קחו זאת בחשבון....
אפשר וכדאי להיעזר בתקופה זו גם בספרים וקלטות שעוסקים בנושא ואתם מוזמנים לקרוא עוד על תחילת גמילה בפורום שלנו.
בהצלחה,
מיכל