הפחדה ילד בן 3.5

שלום אורית,
לצערי אני נאלצת להסכים איתך: המשפטים שבעלך-לשעבר אומר לבנכם עשויים להפחיד אותו ולגרום נזק ליחסים ביניהם ולאופן בו בנך יחוש כלפיו ואף כלפי עצמו. שימוש באיומים בוודאי אינו הדרך להשגת שיתוף הפעולה של ילדים - גם אם מדובר במשהו חיובי כמו הרצון לחבקם ולנשקם - וזה הופך מורכב יותר כאשר בני הזוג אינם חיים יחד ואינם חולקים גישה חינוכית אחת.
אני ממליצה לך להמשיך לנסות לדבר עם אביו בכל דרך שנראית לך בעיניין הזה, אך חשוב לנסות להסדיר את המפגשים שלהם באופן שלא יהיה תלוי במה שבנך יעשה או לא יעשה במהלך הפגישה. חשוב ליצור הסדרי ראייה מוגדרים וברורים, בהם לבנך ולאביו יהיה זמן קצוב של שהות משותפת בלעדייך באופן קבוע, ושבנך יחוש בטחון ברצון של אביו להיפגש איתו, גם אם מדובר במפגש קצר בלבד. חשוב לנסות לתווך ולהסביר לבנך את הכוונות של אביו - "אבא רוצה לבלות איתך", "לאבא חשוב הזמן שלכם יחד" וכדומה, על מנת לעודד את הקשר ביניהם, ובמקביל להקפיד שהמפגשים יתקיימו במועדם הקבוע והמתוכנן, לכך כולם יכולים להתכונן ולצפות.
האם תהליך הגירושין שלכם כלל התערבות או ייעוץ מצד לשכת הרווחה? אם כן, חשוב ליידע את פקידת הסעד בעיניין או להתייעץ בתחנה לייעוץ נישואין.
בהצלחה,
מיכל