הרגלי שינה בן שנה ו-9- סליחה ארוך

שלום רב,
בני הוא בכורי בן שנה ותשע. מתפתח נהדר (כך אומרות הגננות והסייעות בגן). הוא הכי קטן בגן השתלב נהדר בתחילת השנה. הוא הולך מגיל שנה וחודש, מדבר יפה (לפעמים גם משפטים בני 3 מילים) אוצר מילים יפה ברור. לפעמים מודיע על פיפי יושב בשירותים ועושה וגם בחוץ אבל לדעתי עוד לא בשל לגמילה ואני עוד מחכה (ניסיתי קצת להוריד חיתול אחה"צ ולשים תחתונים ואחרי פעמים הוא סירב ולא התעקשתי). ישן לילה שלם מגיל שלושה חודשים (אחרי מאבק...) ומידי פעם היו נסיגות אבל עקשנות והתמדה שלנו הוא חזר לעצמו- הבעיה היתה תמיד בהירדמות. כל אופן לשאלתי- העברתי אותו למיטה רגילה לפני 3 חודשים. שבוע ראשון מצוין לא ירד המיטה אלא רק בבוקר . שבוע אחרי זה היה שבוע של החזרה למיטה. הפסיק לרדת מאז היו מידי פעמם ימים ששוב בחן- ירד החזרתי - לא יותר מ3/4 שעה שאני מחזירה אותו. השבועים האחרונים סיוט. באופן כללי כל מילה שניה שלו נהיתה- "לא רוצה". במשך שבוע החזרתי אותו למיטה עד שזה הגיע למצב כזה שאני מסיימת לקרוא את הסיפור הקבוע לפני השנה הוא שולח אותי מהחדר ולהבנתי- הוא רוצה להתחיל לשחק במשחק ה"החזרה". התהליך- בשבע וחצי מקלחת, סיפור, מכסה אותו לילה טוב. בפעם הראשונה שיוצא מהחדר אני מחזירה ואומרת שעכשיו לילה, ישנים, שהוא נשאר במיטה ומנסה לישון, אמא לא מרשה לרדת ההמיטה. בפעמים הבאות אני כמו רובוט- ללא דיבורים, ללא מבט. הוא מבקש "חיבוק אחרון", נותנת ואחרי זה זהו, אין יותר. לוקח שעה בסוף מתעלף במיטה...גם אני. בעלי בשלושה ימים האחרונים נקט בשיטה חדשה ואני ברגשות מעורבים לגבייה. הוא לוקח לו את המוצץ ואומר לו שאם הוא לא במיטה אין מוצץ (אצלנו המוצץ מונח רק במיטה) , הילד בוכה בשיברון לב , עולה מיטה והוא נותן לו מוצץ. הוא יורד שוב מהמיטה והוא שוב לוקח לו את המוצץ ואז הוא אומר לילד לומר שלא יירד יותר מהמיטה, ורק אז יתן לו מוצץ הילד מסרב בתחילה ולבסוף אומר ואז מקבל את המוצץ. זה יכול לקחת 3 פעמים ו-וואלה- הילד נשאר במיטה ונירדם עד הבוקר.
מה אתם אומרים על הדרך? על פניו היא עובדת אבל האם יכולה להיות לה השלכות רגשיות? סה"כ זה המוצץ האהוב שלו שמותר לו רק בשינה להיות איתו. האם יש דרך אחרת שלא חשבנו עליה?