"תסמונת ציצי"...

לדעתי, אולי להתחיל להרגיל אותה לעוד אנשים מטפלים (למשל, הסבתא או מי שיישאר איתה) כשאת גם נמצאת. ככל שהיא תתרגל למטפל נוסף ניתן יהיה לבדוק עוד פעם את האופצייה של להשאיר עם המטפל הפעם בלעדייך

אני בהחלט מסכימה עם עדי שהגיבה לדברייך, שככל שתרגילי את בתך בהדרגה לנוכחות וטיפול של דמויות נוספות מלבדך ,כגון, אבא,סבא וסבתא, כך היא תלמד בהדרגה להרגע גם בנוכחות אחרים. בשלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק, המטלה המרכזית היא וויסות צרכים בסיסיים של שינה ואכילה. מגיל ארבעה חודשים מתחיל עניין של התינוק בסביבה ומתפתחת יכולת הנאה מקשר עם דמויות משמעותיות. טבעי בהחלט שבתך תגיב בבכי לשינוי בדמות המטפלת בה, מאחר שהתבסס אצלה זה מכבר הייצוג של האופן המיוחד בו התרגלה "להרגע עם אמא", "לאכול עם אמא", "להחליף חיתול עם אמא" וכו'..מתוך אינספור האינטראקציות היומיומיות איתך. כאשר מדובר בתינוק יונק, הייצוג עבור סיטואציית ההאכלה הוא עוד יותר מסוים, מאחר שהוא קשור לאמא בלבד. מעבר לכך, לעתים קרובות, ההנקה משמשת גם כאמצעי להרדמות או רגיעה, שגם הם מאוד מסויימים.
לכן, חשוב שתתחילי להרגיל את בתך לסיטואציות של האכלה ורגיעה/הרדמות עם אחרים מלבדך, בתחילה בנוכחותך על מנת שתווצר הדרגה בלמידה וגם שתוכלי ללמד את האחר(סבא/סבתא וכו') מנסיונך, וגם כדיי לחזק את בטחון האחר, בידיעה שאת נגישה לכל מקרה.
כשלב ראשון, מומלץ לא להתנות הרדמות בהנקה, אלא ככל שניתן לייצר פער בזמנים בין השניים. הרדמות עם מוצץ, ליטוף או חיתול בד מסייעת במקרים אלו.
לגבי יציאתה של בתך למסגרת חוץ ביתית בקרוב, בין אם את מתכננת להמשיך בהנקה ובין אם לא, אני ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה שתעשיר אותך מנסיונה ותאפשר לך ולבתך לעבור את השלב המשמעותי הזה בהצלחה. אוכל להמליץ לך במקרה הצורך.
בברכה
אודט