תינוק עם הפרעות שינה קשות

אציין גם שהוא "סרבן מוצצים" קיצוני ושלא ניתן להשתמש במוצץ כדי להרגיע אותו...
שוב תודה!

הי לך,
הבן שלי היום בן שנה ושלושה חודשים. כשגיעה אלינו מטפלת בפעם הראשונה ,בגיל 3 חודשים, היא הציעה לי משהו שעד היום עובד. היא שמה לו חיתול בד (מבד גזה) מתחת לסנטר בין הכתף ללכי. הוא התאהב בזה ככל הנראה וזה התחיל להרגיע אותו. לא נראה לי המיקום הוא החשוב אלה הסמרטוט הזה החיתול , הוא זה שעושה לו את זה עפילו יותר מהמוצץ. יש לציין שהוא אוהב את המוצץ שלו מאוד, יושן איתו בלילה וגם מסתובב איתו ביום. החיתול תמיד איתו ביד שלו , גם בבית וגם עכשיו בגן. חשוב מאוד שהחיתול יהיה אצלו במיטה או בידו כשמשכיבים אותו לישון. מעניין הוא שמרגיע אותו להחזיק את המוצץ בקצהו וללטף את עצמו עם הפינה של החיתול. זה משהו שהוא רק שלו עם הריח שלו והתחושה הנעימה. כמובן שיש לי המון חתולים וכולם מכובסים ונקיים כל הזמן ואני מחליפה אותם כל הזמן. אנחנו לא יוצעים מהבית (אם זהנסיעה ארוכה או טיול בגן או כל דבר) בלי החיתול. בנוסף, יש לנו ריטואל קבוע לפני השינה: מקלחת, תוך כדי שאני מנגבת ושמה לו טיטול, הוא אוכל את הבקבוק שלו. לאחר מכן, סירוק והלבשה ואני שמה אותו במיטה. הוא צוחק ומתהלך במיתה תוך כדי שאני מנקה את אוזניו. אבא אומר " לילה טוב ונשיקה" וגם אני . והוא עושה לנו "ביי ביי" עם היד ואנו סוגרים את הטריס והאור ופשוט יוצאים מהחדר. לפעמים הוא מתחיל לבקות. אני לא מתייחסת כל עוד זה בכי מתוך עצבנות. תוך 5 דקות לא שומעים כלום . כמובן אם זה בכי קשה אז אני לא נותנת לו לבכות וניכנסת ומרגיע אותו שוב ושוב ושוב. אין שום מצב שאני לוקחת אותו לי לחדר למיטה שלנו. זה חד משמעי, לא כשחולה ולא כשלא בא לו לישון. הילד צריך לדעת שהוא יושן רק במקומו. אמא ואבא לא באים לישון אצלו במיטה כשבא להם וגם הוא לא! אל תפחדי לנסות את החיתול. הסבתות אולי יגידו לך, שזה מסוכן, שהילד יכול חנוק את עצמו בלילה עם החיתול. לנו זה לא קרה. אם בכל זאת יתעורר לך חשד אז פשוט תעשי קשר גדול בעזרת חיתול הבד ועדיין תני לו ושיחזיק את זה בידו. בהצלחה.

שלום סמדר
נשמע שגם את וגם בנך מבולבלים.כדי לקצר את ה"סרט" שלפני השינה, חשוב שתדעי מראש ובעקבותייך גם בנך יידע, מה הולך להיות התסריט. מתחילים מהעובדה שאת ההורה ואת מחליטה היכן בנך יישן(את לא מחכה "להסכמתו" בנושא), גם כי לא נוח לכם כשהוא במיטתכם, גם כי הוא לא בטוח (עלול ליפול, "להמעך" ) וגם כי שינה אתכם לעולם לא תלמד אותו להרדם בכוחות עצמו.
ללמוד להרדם לבד הוא תהליך למידה לכל דבר שדורש שיטתיות ועקביות. אז הבסיס כבר קיים-את מקלחת נותנת בקבוק ומשכיבה-כך שבנך מזהה ש"עכשיו הולכים לישון". למה כוונתך שאת שמה אותו במיטה/נותנת לו לבכות? רצוי שתחילת ההשכבה תהיה ממקום רגוע ונעים, כלומר, שאחרי שסיים לאכול רצוי לכבות את האור , לשבת דקות קצרות לצד מיטתו, להכריז בלחש שעכשיו אמא/אבא מלטפים קצת ואז הולכים לישון. רק מתוך מצב רגוע ובהדרגה, יוכל בנך להפרד ממך ולנסות להרדם לבד. לגבי הרחמים-אין להם מקום. הבכי הוא חלק מהלמידה להרדם לבד, לוותר על נוכחותכם, שהיא אמנם מרגיעה אך גם לא מאפשרת ללמוד להרדם לבד. אפשר להעזר בחפצי מעבר מרגיעים כמו חיתול בד, מוצץ, בובה אהובה, מוסיקת רקע חלשה-מה שאהוב על בנך.
הרגלי הרדמות משפיעים בהמשך על התעוררות בלילה, כך שככל שילמד להרדם לבד כך גם בלילה כשיתעורר כמו שכל אחד מתעורר מספר פעמים במהלך הלילה, יחזור לישון בקלות.
לגבי אמירתך שבנך סופר אנרגטי, למה הכוונה?לעתים יש קשר בין קושי של ילד בוויסות רגשי/התנהגותי לבין קשיים בשינה, ואז יש לפנות לייעוץ של מרפאה בעיסוק על מנת לבצע אבחנה מבדלת.
אם למרות נסיונותייך ומשאלתך להתעקש ולא לוותר לבנך עדיין אין מגמה של שיפור, מומלץ לנפות להדרכת הורים.

בהצלחה
אודט