רתיעה מסבא וסבתא

בתך נמצאת בעיצומו של שלב התפתחותי של חרדת זרים, כך שבעיקרון כל מי שהוא לא אמא או אבא, עלול לייצר אצלה תגובה של בכי או בהלה. לעתים דווקא כשמדובר בהקשר משפחתי, בו הרגישויות הן גבוהות, יש קושי רב יותר להרגיע תגובה שהיא בבסיסה טבעית. עוצמת החרדה משתנה מתינוק לתינוק בהתאם למזג המולד שלו (היכולת להסתגל למצבים/גירויים חדשים, להרגע אחרי בכי וכו')ובהתאם להרגלים שהוא רכש עד כה-המידה בה היה חשוף לשינויים וכו'..

אז מה עושים?..
לגבי הורי בעלך, מדברייך נשמע שהם אנשים רגישים המעוניינים מאוד בקשר משמעותי עם נכדתם ואין סיבה אמיתית לכך שקשר כזה לא יווצר בהדרגה.
חשוב להרגיע אותם ולומר שמדובר בתקופה שתחלוף, ושאתם בטוחים כי היא תלמד להתרגל אליהם, בקצב שלה. הדגישו את המילה להתרגל ואל תדברו על המילה לאהוב, מאחר שמדובר בתהליך של למידה והיכרות, ולא בעמדה ערכית- רגשית של "אוהבת או לא אוהבת אותם".
ככל שאתם יכולים , דווקא הגבירו את תדירות המפגשים על מנת שהמראה והקולות שלהם יהיו יותר ויותר מוכרים. עם זאת, אל תאריכו מאוד במשך המפגש, עלמנת לאפשר לבתך הפוגה ממצב המתח שנוצר במפגש (לא נעים לבקש מהאורחים ללכת..אפשר לצאת איתה לטיול קצר ולחזור/לפרוש לחדר הסמוך)אם יש אפשרות, הפגישו ביניהם בזמנים רגועים שבהם בתכם לא עייפה או רעבה, בביתכם.
חשוב לתת לה להתרגל אליהם ממרחק, כך שכשהיא בידיים שלכם תוכל להתבונן בהם ממקום בטוח ורק בהדרגה להציע לה לעבור אל ידיהם, אם תראה איתותים לכך. חשוב שהם לא "יעבדו קשה" בניסיונות לדובב אותה לחיוך וכו'..המטרה בשלב זה היא שתלמד להיות רגועה בנוכחותם.

בהצלחה
אודט