ילד להורים גרושים

שלום מיכלי,
משמורת משותפת היא מצב מורכב הדורש, מעל הכל, שיתוף פעולה מלא בין הורים שמחליטים להיפרד. אינני יודעת מדוע זהו ההסכם שנקבע ביניהם (ולא הסדרים 'רגילים'), והאם גם הם מרגישים שהם לא מסוגלים להידבר או שזוהי רק החוויה שלך בעיניין, אבל ברור כי מצב בו הורה אחד 'מדבר ' עם ההורה האחר דרך הילד הינו מצב פוגע והרסני עבורו ילדים להורים שהתגרשו.
ועדיין, עבור קטנטנים הטלפון אינו מדיום תקשורת מוצלח. הם מתקשים להבין סיטואציה של 'שיחה' כאשר אינם רואים את בן-שיחם, זאת בגלל מגבלות קוגניטיביות שקיימות בגיל הזה, למשל, הקושי להבין שהאדם איתו הם מדברים אינו חולק איתם את אותו שדה ראייה (את בוודאי מכירה מצבים בהם פעוט רוצה לשתף בציור או בסיפור ו'מראה' את זה לבן-שיחו, או אומר 'הנה' והולך להביא מהחדר השני....). אלו הן סיבות אוביאקטיביות בגללן הטלפון, למרות זמינותו, אינו יכול להחליף שיחה עם ילד צעיר. בפועל ההורה מאוד רוצה לדבר, ושהילד יתפנה 'עכשיו' לשיחה אבל הילד עסוק במשהו אחר ולא זקוק לשיחה הזו באותו אופן, עד שהציפייה של ההורה לשתף פעולה בעיניין הופכת לחוויה בלתי נעימה ואף לנטל מיותר (זה נכון גם במקרה בו ההורה נמצא בנסיעה או 'סתם' עובד עד מאוחר). כך גם מתפתח החשש מפני הסיטואציה בה ההורה 'יעלב', יתאכזב וכדומה.
לפיכך, אני מציעה לא "לבנות" יחסים עם ילדים צעירים כל כך על קשר טלפוני. אם ישנה אפשרות למצלמת-אינטרנט זה עדיף, ואם לא (כי זה כן דורש שיתוף פעולה של הצד השני), עדיפים ביקורים קצרים. לפעמים זהו אחד המחירים שמשלמים בפרידה....
בהצלחה,
מיכל