פחד מקקי בתהליך גמילה

התנהגותו של בנך אופיינית בתגובה לתהליך גמילה. הבהלה שאת מתארת נובעת מהחרדה בעת בריחת הקקי, שהיא חוויה קשה של חוסר שליטה, וכך חוזר חלילה-נסיונות של שליטה והתאפקות ואז-חוסר שליטה.מעבר לכך התהליך מלווה בכאב וסבל רב.
את המעגל השלילי הזה חשוב להפסיק, בראש וראשונה על ידי פנייה לרופא הילדים וקבלת תכשירים נגד עצירות. בהמשך-חשוב שאת תובילי את תהליך הגמילה באופן עקבי. חשוב לבטל את ההתנייה השלילית שנוצרה אצל בנך למראה הסיר, שמן הסתם מוצע לו ברגעים של כאב וחרדה. לכן, הכניסי הרגל לסדר היום בו בשעה קבועה תושיבי את בנך על הסיר על מנת להתרגל לעצם הישיבה, לאו דווקא על מנת שהתוצאה תהייה קקי בסיר. עשי זאת באווירה נעימה ורגועה (משחק/שיר/סיפור*ולא תוך כדיי שיחה על הקקי. הישיבה אמורה להיות קצרה-לא יותר מעשר דקות, אך את תהיי זו שתקבעי מתי הוא יכול לקום. שבחי אותו על עצם הישיבה וההתרגלות. כשתרגישי שהישיבה הולכת ונעשית רגועה, תתחילי לכוון לשעות בהן בנך אמור לעשות את צרכיו ואז הפני אותו לישיבה על הסיר(ושוב הדגש הוא על כך שאת מחליטה ולא שואלת או משכנעת). בכל מקרה של פספוס חשוב שתאמרי שחבל ושזה בטח לא נעים ושתנסו מחר שוב לתפוס את הקקי לפני שייצא על הרצפה/בתחתונים.
הרחיקי את כל החיתולים מהבית על מנת שלא יהוו אופציה לחזרה אחורה.
זכרי שאת המובילה של התהליך כרגע, לא בנך. בהמשך כאשר הוא ילמד לקשר בין תחושות פיזיות של קקי שעומד לצאת לבין הליכה לסיר, תעבור האחריות בהדרגה אליו ואת "תצאי" מן התמונה. בסופו של דבר מדובר בתהליך שלו עם עצמו ועם גופו.

בהצלחה
אודט