מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הולדת אחאילון16/08/2009
היי,
אני אם לילדה בת שנה ו-11 חודשים ולפני שבוע נולד לנו בן.
כמובן שחל שינוי בהתנהגות של ביתנו הבכורה, דבר המתבטא בהתפרצויות והתקפי זעם, השלכת צעצועים וחפצים בבית מתוך אגרסיה ועצבנות.
רצינו להתייעץ מהי הדרך הטובה ביותר שיש לפעול במקרים של התקפי זעם והשלכת חפצים. האם כדאי להתעלם ולחכות שההתקף יחלוף? האם כדאי להרגיע? או האם להראות שכועסים על ההתנהגות הנ"ל?
יש לציין שביתנו היא ילדה שמחה ובעלת מרץ רב, ומאז הולדת הבן היא נהייתה קצת עצובה וכעוסה.
נודה אם תוכלו להשיב לנו.
תודה
אילון* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תינוק חדש במשפחה
מיכל דביר קורן17/08/2009שלום אילון,
ראשית ברכות להולדת בנך!! תינוק חדש מביא עימו הרבה התרגשויות ושמחה אך גם הרבה מצבים מורכבים שיש להתמודד איתם....
לא תארת את דפוסי המזג וההתנהגות של בתך טרם ללידה, או את תגובותיה בתקופה הסמוכה ללידה ובתגובה להכנה שבוודאי עשיתם איתה. ועדיין, למרות שאני מסכימה שהשינוי בהתנהגותה בוודאי קשור מאוד לאחיה החדש ולצורך להסתגל לנוכחותו ולקבל אותו, חשוב לזכור שמדובר בפעוטה צעירה מאוד. בגילה, בתך מנסה להוכיח את עצמאותה ולהפגין שליטה וסמכות בתור תהליך התפתחותי טבעי ורצוי, וזה לכשעצמו אינו קשור ללידה. אני מניחה שכעת התגובות עוצמתיות יותר גם כיון שסף הרגישות שלה קצר יותר, וגם בגלל שאתם פחות פנויים להגיב אליה, או מצפים ממנה להתנהגות בוגרת בתור אחות בכורה.
חשוב מאוד לזכור שהיא מאוד מאוד צעירה!! מידת יכולתה להבין את המצופה ממנה ולהתנהג בהתאם נמוכה יחסית, ויהיה עליכם לנסות להתאים את הציפיות עד כמה שניתן. חשוב לזכור שהיא זקוקה לתשומת לב רבה ונפרדת וכן לשמור על שגרת יומה ככול שניתן על מנת שתוכל לחוש ביטחון ושליטה למרות השינוי הדרמטי בבית ובסדרי העדיפויות. חשוב למשל להמשיך להביאה ולהוציאה מהמסגרת החינוכית כרגיל, לקחת אותה לגינת משחקים כפי שהייתם רגילים ולאפשר לה חיים שגרתיים, כאילו לא קרה דבר. ועדיין, היא תאלץ ללמוד לחכות לתורה כאשר רק אחד מההורים נמצא בבית, ולהעסיק את עצמה כשאתם עסוקים. נסו ליצור שגרה בה בשעות הקשות בבית (למשל, שעות ארוחת הערב, הרחצה וההשכבה), יהיו שני מבוגרים בבית.
מבחינת התגובה להתקפי הכעס, כדאי לעשות סדר עדיפויות ולהחליט על מה לא מוותרים ומגיבים בכעס (למשל, על תוקפנות), ועל מה אפשר להתגמש ולוותר לה על מנת שתחוש שאתם כן באים לקראתה (עוד סיפור לפני השינה? עוד קצת זמן באמבטיה? השמלה הוורודה ולא הצהובה? וכדומה....). אם החלטתם שאתם מגיבים ולא מוותרים אז מאוד חשוב ללוות את התגובה בהסבר שמשקף את רגשותיה. אפשר לומר משהו כמו: "את מאוד כועסת על אימא עכשיו אבל אימא אמרה שאסור לזרוק!" וגם "את אולי עצובה עכשיו כי אימא מניקה/מאכילה עכשיו ולא יכולה לקום אלייך, תנסי לחכות עוד קצת" וכדומה.
כדאי מאוד לאפשר לה לבטא רגשות שליליים כל עוד זה מופנה כלפיכם (ו ל א כלפי התינוק!), וניתן להיעזר גם בספרים או במשחקי דימיון על השינוי המשמעותי במשפחה. שימו לב כי לעיתים התגובה הראשונית של הילדים ללידת האח יותר קשור בשינוי ובמידת הפניות של ההורים ופחות מכוונת לתינוק, זה מגיע כאשר הוא הופך תנועתי ופעיל, ואז יותר גוזל את תשומת הלב. זה בערך השלב בו הילדים הגדולים יותר מבינים שהתינוק כאן לתמיד.... וזה סוג של מתנה שיש בצידה גם לא-מעט רגשות מורכבים נוספים....
בהצלחה רבה ומזל טוב
מיכל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלה נוספת
אילון20/08/2009תודה על התשובה
השאלה שלי היא יותר ספציפית לגבי איך הכי ממומלץ להתנהג במצבים הבאים:
1. השלכת הצעצועים שלה לכל עבר (האם להתעלם? האם להחרים את הצעצוע? האם לנסותולדבר איתה?)
2. כאשר אני מניקה היא מושכת לתינוק ביד באופן אגרסיבי וגם אם מנסים לדבר איתה ולומר לה שזה לא נעים לו והוא חלש היא לא מרפה
תודה
נילי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההתנהגות תוקפנית של פעוטות
מיכל דביר קורן25/08/2009שלום נילי,
למרות שהגדרתי את שתי הדוגמאות של בתך בתור 'התנהגות תוקפנית' , הרי שיש הבדל גדול ומשמעותי ביניהן....
נתחיל במקרה השני, כיוון שלגביו אין התלבטות או סייגים: אין לאפשר לה בשום אופן לפגוע בתינוק או להכאיב לו או להציק לו בכל דרך שהיא!!!. מדובר בכלל ברזל וחשוב להגדיר אותו ככזה מההתחלה ולהגיב בעוצמה המתאימה. היא כעת מנסה לגשש את דרכה לקראת החיים החדשים בבית, מחד להסב את תשומת לבך אליה בדיוק כשאת כל כך עסוקה ומנסה להיות מושקעת בתינוק, ומאידך היא מנסה להכיר אותו ולבדוק מה קורה כשמושכים לו ביד... ובכן למרות ששני הרצונות מובנים, וחשוב להגיד לה אותם בתור שיקוף להתנהגותה, אסור לאפשר את זה, ואם צריך לשם כך להרחיקה בזמן הזה הרי שיש לדאוג לכך (אני מבינה את הבעייתיות כשמדובר ב 6-8 הנקות ביום....). בהדרגה ניתן יהיה להעסיק אותה במשהו אחר תוך כדי, למשל, שזמן ההנקה יהיה הזמן בו אתן משוחחות, הזמן בו את מקריאה לה סיפור, מאכילה בובות וכדומה, כדי שההנקה של התינוק תהיה זמן נעים גם לה ולא סוג של עונש בו היא מורחקת (ואז חוויית הבגידה כפולה ומכופלת....).
ולגבי עיניין השלכת החפצים: אני מניחה שעוצמת התגובה תלויה באופן בו החפץ הושלך, בסוג החפץ ובאפקט הרגשי שנלווה לכך. אם מדובר בהשלכה מתוך התפרצות כעס הרי שיש להגיב לכך במסגרת הצבת הגבולות. אם היא עושה זאת על מנת להשיג את תשומת לבכם נסו לקרוא את הרמז הזה ולמצוא עבורה עיסוק, איתכם או לבד. יחד עם זאת, אם מדובר במשהו שאפשר להפוך להומור ("זה היה ממש מצחיק לראות איך הבובה טסה בשמים!"), או לעומת זאת להתעלם, לעיתים כדאי - יש מספיק התמודדויות קשות עכשיו וחשוב לעשות סדר עדיפויות. והרי ברור שעדיף שהיא תשליך חפצים ולא תנסה לפגוע בתינוק, נכון?
אני מזמינה אותך לקרוא (בזמן הנקות הלילה אולי...) דיונים קודמים בפורום שלנו אודות הצבת גבלות לפעוטות ועל הסתגלות לתינוק חדש. יש הרבה...
בהצלחה,
מיכל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקות לא רוצה לאכול את הבקבוק
מאיזה גיל רצוי לעבור למיטת ילדים נפתחת?
תלישת שערות אצל פעוטות והאם ניתן לטפל
קשיים בגן בבוקר ואובדי עצות
כללי בטיחות ילדים עבור סבא וסבתא
התינוקות מעדיפים את אבא- לא הולכים לגן
אלימות בין אחים- דרכי התמודדות אפשריות
כאבי גזים לתינוק בן חודשיים וחצי
ילד בן 6.5 עם פחדים להישאר לבד מה לעשות?
ערוץ הבריאות
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)



.jpg)
