אמא לחוצה שולחת ילדה רגישה לגן

שלום רוית,
העובדה שאת מזהה את הרגישות של בתך ומודעת לקשיי ההסתגלות שלה בוודאי תורמים מאוד ליכולת שלך לסייע לה בתקופה מורכבת זו וזה יתרון גדול שעומד לרשות שתיכן. עבור כל הילדים הכניסה למסגרת הגנית הראשונה הינה תהליך מורכב, הדורש הרבה מאמץ וכוחות, אך הצלחה בו מבטיחה חוויה משמעותית התורמת לדימוי העצמי וליכולת להתמודד עם קושי.
כתבת שחשוב לך שהשינוי יתקבל בחיוב...ובכן, אני מניחה שבתך תביע מחאה ולא כל כך תסכים איתך שמדובר בעיניין חיובי, לפחות לא מההתחלה, ולכן אין לצפות שהיא מייד תגיב בשמחה. לפיכך חשוב לתת לה את הזמן הנדרש לתהליך מורכב כל כך בו עליה גם להיפרד ממך ומהבית המוכר, וגם לעבור לאחריותם של מבוגרים אחרים, זרים, בסביבה בלתי מוכרת ועם עוד ילדים שחולקים את תשומת הלב.
כדאי מאוד לעשות תהליך הדרגתי של היכרות עם המקום ועם הצוות, להיות איתה בימים הראשונים לזמנים קצובים, לתת לאחרים להאכיל ולשחק איתה בנוכחותך, ורק כעבור מספר ימים להתחיל להיפרד, תחילה לזמנים קצרים ואחר כך לארוכים יותר. חשוב מאוד להיעזר בצוות על מנת להעריך את מידת יכולתה להישאר בלעדייך, אך בו-בעת לסמוך על הרגשתך האישית ואם את מרגישה שזה עוד לא הזמן, לא למהר. נסי לשתף את הצוות בהרגלים שלה ולעזור לה לאתר עיסוקים וחפצים שיהיו מעניינים עבורה שם.
אני מניחה שבחרת עבורה מקום בקפידה, והבטחון שיש לך אודות הכניסה שלה לשם ייקל עליך להיפרד בעצמך ולהעביר אליה תחושת ביטחון זו.
אני מנזימנה אותך לקרוא דיונים קודמים בפורום שלנו אודות הכניסה לגן.
בהצלחה,
מיכל