פחד ממטוסים

שלום דנה,
את מתארת תגובת פחד שפיתחה בתך כלפי רעשים עוצמתיים וחזקים אשר מפתיעים אותה וגורמים להיבהל. כתבת 'אני מניחה שזה לא חלק מההתפתחות' ואני מניחה שהכוונה הייתה שזה לא בהכרח חלק מההתפתחות.... העובדה שזו תגובה חדשה, פתאומית, מרמזת שאין מדובר בקושי בוויסות תחושתי כיון שלרוב מהלכו האופייני הינו דווקא הפחתה הדרגתית של תגובות אלה (כלומר, לרוב תינוקות ופעוטות צעירים מגיבים בבהלה גדולה יותר אשר פוחתת עם הגיל).
ועדיין, השאלה 'מה עושים' תלויה במידה בה הפחד הזה מפריע לה ולכם. כלומר, אם בגלל החשש מרעש של מטוסים או משאיות בתך מבטאת התנגדות לשהות במקומות פתוחים כמו חוף הים, הרי שמדובר בתגובה רגשית קשה ועוצמתית אשר מפריעה למהלך החיים באופן משמעותי. הבט נוסף הוא קצב 'ההתאוששות' שלה, כלומר, כמה מהר היא יכולה לשוב מחדש למשחק בהנאה לאחר ש'קפצה עלייך': האם נדרשות דקות ספורות בלבד של הרגעה וניחומים או שמדובר בזמן רב של בכי בו נצמדת אלייך ולא מסוגל להתאושש? וגם, האם בגלל רעש המטוסים מסרבת לטוס (במידה שאולי בדקתם את העניין בימי אוגוסט אלה...)?
אם בסך הכל נראה שהתגובה שלה מותאמת ל'עוצמת' החוויה, הרי שניתן אולי לנסות לעזור לה להגביר את השליטה ברעשים שאותם ניתן לצפות. במטוס או במשאית כמובן שלא, אך אפשר להשתמש לשם כך בכלי נגינה, בחפצים בייתיים מרעישים וכדומה. להציע לה "להרעיש ממש חזק כמו שעושה מטוס" ואז לעצור, לחזור על זה במשחק כמה פעמים ולתת לה להנות מחוויית השליטה - התחושה שהיא יכולה להיות זו שתקבע כמה חזק/חלש מרעישים, מתי מסיימים ומתחילים מחדש וכדומה. בנוסך, אפשר לסייע לה להפוך את חווית הבהלה דווקא למשחק, למשל, לספור ולסמן איתה כמה מטוסים עברו באחר-צהרים אחד שאתן בשפת הים, להפוך את רעש המטוסים לחוויה שדווקא מחכים לקראתה...
אחרי הכל, אנו חיים בסביבה מלאת קולות ורעשים, ובהדרגה לומדים כיצד לנטרל את זה ולהתעלם. עדיין, ישנם מי שזה מפריע להם יותר מלאחרים, מבוגרים וילדים כאחד. האם בתך רגישה גם לחוויות תחושתיות נוספות - טעמים, ריחות, אורות?....זה עשוי לשקף את העיבוד התחושתי שלה.
בהצלחה,
מיכל