בעיית שינה בן שנתיים

מה שאת מתארת הוא תהליך של קלאסי של למידה התנהגותית (לא נכונה במקרה זה), בו כנראה בעקבות מחלה חל שיבוש בהרגלי השינה הטובים מאוד שהקניתם לבנכם, שהורחב ליותר ויותר סיטואציות:בתחילה בהרדמות בלילה, אח"כ בהרדמות בשנת צהריים ועד להתעוררויות בלילה. יש קשר ישיר בין היכולת להרדם עצמאית בשעת ההשכבה, לבין היכולת לחזור ולהרדם מתוך יקיצות טבעיות שמתרחשות בלילה.
מבחינה מעשית, אתם נוהגים נכון בכך שאתם יוצאים מהחדר ומשהים את כניסתכם המחודשת לחדר, על מנת לאפשר לבנכם לחזור להרגל הקודם של הרדמות לבד בהדרגה. חשוב שתקפידו על עקביות בנושא, גם בהשכבה בצהריים וגם בהשכבה בלילה וביקיצות בלילה.
עוד חשוב לקצר את משך השינה בצהריים-לנסות להשכיבו לישון מוקדם יותר ולהעירו מוקדם יותר (שעה וחצי מקסימום שעתיים מספיקים לצורך העניין). רצוי שיילך לישון כשהוא עייף מאוד. זאת, על מנת שתהליך ההשכבה בערב יתקצר והוא יזדקק פחות לנוכחותו על ידכם על מנת להירדם-הטבע כבר יעשה את שלו. ללא ספק העובדה שאינו במסגרת או בהשגחת מטפלת, מקשה על היכולת לייצר עבורו סדר יום ברור בו שוכב לישון בצהריים בשעה קבועה ובמיטה קבועה. ככל שניתן, תכננו את היום כך שבשעת הצהריים לא יירדם ברכב,שוב: זו סיטואציה שאינה מאפשרת עקביות ולמידה לביסוס הרגל.
אני מאמינה שבתהליך קצר ונחוש תצליכו לחזור למסלול, וכי מדובר במצב זמני בהחלט.
בהצלחה,
אודט