חברות בגיל שנתיים וחצי

שלום, בני בן שנתיים וחצי, הוא ילד מקסים ויש לו אינטואיציה רגשית גבוהה מאוד הוא רגשי לסביבתו ומאוד שם לב, איכפתי וטוב כלפי סביבתו. הוא נמצא במסגרת עם 15 ילדים ו-3 מטפלות. יש ילדה בגילו שאיתו כבר שנתיים, היא תופסת את משבצת "הילדה המופרעת" (כמובן בציניות) היא נושכת, מציקה, חוטפת וכו' הבעיה היא שבני והיא חברים טובים ומשחקים יחד כמעט כל הזמן. בני חוזר פעמים רבות עם נשיכות ממנה- עמוקות ומלאות זעם (בעיקר לאחרונה), כאשר דיברתי על כך עם הצוות הן אומרות שהם משחקים יחד ורבים (בני לא נושך אך יכול להרביץ- לתת מכה) בשלב מסויים ביקשתי שפשוט יפרידו בינהם, הן אמרו שאי אפשר כי הוא כל הזמן רוצה להיות איתה, חשוב לציין שפעמים רבות מספרים לי שהם משחקים מאוד יפה יחד, וגם לאורך זמן. לאחרונה יצא שפגשנו אותה בגן המשחקים אחה"צ ויצא לי לראות את האינטראקציה בניהם- הוא אכן כרוך אחריה עושה אחריה כל מה שהיא עושה ולצערי גם את הדברים הלא טובים שלא ראיתי אותו עושה בפעמים אחרות, לדוגמה- שיחקו בכלי חול שלו ובא ילד שביקש ממנו משאית הוא הסכים והיא מיד קפצה, דחפה, הרביצה וחטפה לילד (את המשאית של בני) ובני שראה אותה עושה זאת בהתחלה עמד והסתכל ואז הצטרף אליה למרות שרצה לתת לילד, פעם אף כשנכנסה לעימות עם ילד אמרה לבני (שלא עשה כלום) לדחוף אותו והוא עשה כדבריה. בסיטואציות אלו הוריה לא בסביבה, היא עצמאית בשטח בגן המשחקים ואין מי שיעיר לה. אני מעירה לבני ומסבירה לו שגם אם היא מרביצה אני לא מרשה לו וכו'. בנוסף אני מתחילה לקשר דיבור תוקפני שלו בבית אלינו ודברים לא יפים שאומר שלא היה ברור מאיפה זה בא, פתאום שמעתי אותה מדברת כך. היו אף מקרים כמו לדוגמה שירק עלינו פתאום כשאמרנו משהו והסברנו שלא עושים כך וכו' הוא אמר בפירוש "גם____ עושה ככה".
אני ממש תוסכלת כיוון שמעבר לנשיכות ולפגיעה בו אני ממש מרגישה שהוא לומד ממנה דברים שלא מתאימיים לו, והתנהגויות מאוד לא נעימות, מצד שני מהשהייה איתם הבנתי את דברי הצוות שקשה להפריד בניהם (גם לי היה קשה) מה עושים במצב כזה האם יש שיטות שאני כן יכולה להציע לצוות שיכולות לעזור להפריד בניהם? או להתמודד עם קשר כזה?
סליחה על האורך אשמח לייעוץ!