בני מרביץ לעצמו בראש מאז כניסה לגן

שלום לכן, בני בן שנה ו 4 חודשים. הוא ניכנס לגן פרטי לפני 3 חודשים.
הבעיה שלי היא שמאז שהלך לגן ,הוא נוהג להרביץ לעצמו בראש או בפנים אם הוא שומע מילים (ביחד או בניפרד): "לא" , "אסור" , "אני לא מרשה" . הינה מספר פרטים חשובים:
1. עד לכניסה לגן בני היה איתי קצת ולפני כן עם מטפלת.
2. בשבוע הראשון לכניסתו לגן אני הייתי איתו בגן על מנת לרכך את כניסתו לשם.
3. בני שוהה בגן רק חצי יום ולא יום שלם היות ואני לא עובדת כרגע.
4. הקבוצה, בה בני נמצא בגן , אינה גדולה - 6-7 ילדים עם מטפלת אחת.
5. בני הכי צעיר בקבוצה. גילאי שאר הילדים - הם כ - 1.8, 2 שנים.
6. יש לו חברים בקבוצה - ישנה ילדה שאוהבת אותו מאוד ודי דואגת לו, וזאת על פי מה שמספרת
הגננת, אמה של הילדה וגם אני רואה.
7. הוא אוכל טוב בגן וגם ישן (הולך לישון עם כולם ואני לוקחת אותו ישר איך שמתעורר.
8. יש נה קבוצה נוספת של ילדים גדולים יותר (עד 3 וקצת). הקבוצה מונה כ - 13 ילדים. ויש לפעמים
מפגשים בין שתי הקבוצות - בחוגים למשל , בשעת סיפור, בימי הולדת.
9. הוא די אוהב את המטפלת שלו, הולך אליה בחיוך (לעיתים רחוקות לא רוצה ללכת אליה).
את היחס של שאר המטפלות אני פחות רואה, למרות שכולם (מן הסתם) מחייכות אלי ואליו כשאנו
באים לגן.
10. בני הוא ילד עם אופי מובהק וטמפרמנט, יודע מה הוא רוצה ומה לא, יודע לכעוס אם לא מקבל
את שלו. ילד חם ואוהב, חייכן, קולני ואוהב לצחוק, יודע לשחק עם ילדים אחרים.
11. כשהוא שומע שאני מתחילה בהצבת גבולות במילים שתיארתי בהתחלה, הוא מתחיל להכות את עצמו בראש או בפנים ויחד עם זאת מסתכל עלי במבט בוחן (כביכול איך אגיב על הפעולה של ההרבצה העצמית). לפעמים אני מרגישה כאילו הוא ממש בוחן את התגובות שלי. לפעמים הוא מתחיל להכות את עצמו בעדינות גם בלי שאמרתי משהו, סתם ככה, ומסתכל עלי. אני לא מגיבה, כאילות לא ראיתי.
איך אפשר לפרש את ההתנהגות הזאת?
האם עלי להניח , כי המטפלת/ות עושות לו את זה בגן (כאשר אומרות לו : "לא , אסור " ומכות אותו בראשו???
כבר שאלתי את הגננת על כך, וכמובן תשובתו הייתה שלא מכים פה ילדים בראש. (ברור?!?!)
איך עלי לפרש את ההתנהגות הזו של בני?
האם להגיב על כך או להתעלם ולעשות את עצמי לא רואה על מנת לא לעודד תגובת "בכוונה"?

אנא תענו לי! זה נורא מדאיג אותי.
תודה