הסתגלות לגן

שלום מיטל,

ראשית ברכות על הכניסה לגן. השמיכות של בנותיך משמשות כ"חפץ מעבר", כלומר אותו חפץ (בד"כ רך ונעים כמו דובי או חיתול בד) אשר משמש את התינוק/פעוט להרגעה כאשר הוא במצוקה, כאשר הוא מייצג עבורו משהו מהבית ומאמא... השימוש בחפץ גובר , מובן וחיוני בסיטואציות מעוררות מתח כמו זו שבה הן נתונות, עם היציאה מהבית למשפחתון. כאשר יסתגלו למסגרת החדשה ולדמויות המטפלות, קרוב לוודאי שייצמדו אליהן פחות. הבעיה כאן אינה ההיצמדות עצמה לחפץ, שהרי זו תגובה בריאה ואף מיטיבה עם הילדות (ילדים שמשתמשים בחפץ מעבר רגועים יותר ). עצם היות החפץ שמיכה, הופך את העניין לפחות פרקטי, משום שהשמיכות, בגודלן , עלולות במשך הזמן להגביל את הילדות בתנועה, במשחק וכו'.
לכן, בשבועות הראשונים הייתי מניחה להן להשתמש בשמיכה כאשר זקוקות לה, ולהניחה בצד כאשר מסוגלות לוותר עליה- וזאת כדי לאפשר רגיעה והסתגלות ראשונית למקום. רק אם ישנם חפצים אחרים כמו דובון וכו' שקשורות אליהן ויכולות "לעשות את העבודה", ניתן להחליף בהן את השמיכה. בהמשך כאמור לאחר הסתגלות (לבדוק עם הגננת איך הולך) , אפשר יהיה להפחית בהדרגה את השימוש בשמיכות. אגב, הכרתי ילדים שנצמדו לשמיכה כאובייקט מעבר. בהמשך כאשר הדבר הפך לא נוח, האם גזרה את השמיכה לכדי גודל של חיתול בד, כדי שניתן יהיה לשתמש בה בעיתות מצוקה, וגם להכניסה למגירת הגן ברגעים שלא נזקקים לה...
בהצלחה רבה ושנה טובה,
בשמת