בוכה באמבטיה

אתה מתאר מצב שכיח אצל תינוקות בני יומם, בו הכניסה לאמבטיה מלווה בבכי, אשר לעתים מתחיל עוד משלב ההתפשטות (האם גם אצל בנכם?). לעומת זאת, ישנם תינוקות שחווים את המגע עם המיים כחוויה מרגיעה. לעתים, הבכי הוא תגובה לשינויים ולאו דווקא לדבר עצמו-מעבר מחום לקור, מלהיות עטוף ללהיות ערום.לעתים קיימת רגישות למגע ויש צורך בתהליך הדרגתי של הסתגלות למיים. ולעתים התינוק מגיב לתחושות של חשש וחוסר בטחון של המטפל המחזיק בו, בייחוד כשמדובר בילד ראשון (האמנם?).
השאלה העולה היא מדוע כעת בנכם מגיב בקושי לאמבטיה ואילו לפני כן לא? נסו לחשוב על משהו שהשתנה ברצף הפעולות שכרוכות באמבטיה. האם קרה שבפעמים האחרונות בנכם או אתם נבהלתם מדבר מה במהלך המקלחת ויתכן והוא מקשר את אותה תחושת בהלה כל פעם מחדש לסיטואציית ההתקלחות? אם כן, אל דאגה,בנכם ילמד לחזור ולתת בכם אמון ככל שיעבור זמן מאותו ארוע והוא יעבור חוויה מתקנת כאשר הרחצה באמבטיה תחזור על עצמה יום יום ותעבור ללא בהלה מצדכם ומצידו.
השתדלו לקלח אותו בזמנים בהם אינו עייף/רעב. ארגנו את האמבטיה כך שלכם יהיה נוח ביותר ותחושו בטחון בהחזקה שלכם את בנכם. השתדלו לקצר כמה שיותר את משך השהות במיים, עם זאת אל תנהגו בחפזון. השתדלו לחייך אל בנכם תוך כדי המקלחת, שירו לו שיר שאתם נהנים לשיר.
בהצלחה,
אודט