בעיית התנהגות

אלעד שלום,
ביתך גדלה עד היום בתחומי הבית לצד אמה שהיתה רוב הזמן לרשותה, ונאלצת כיום (כמובן לטובתה) להסתגל למציאות משתנה, והדבר אינו פשוט. דווקא בגן התחילה להשתלב, והקושי המרכזי הוא בבית. לא הרחבת על מה הוסבר לה אודות הבטן הענקית של אמא, על ההריון ועל כך שבקרוב יצטרף תינוק למשפחה. מומלץ, גם עם פעוטות, לשוחח במילים מתאימות על הלידה הקרבה. אין ספק שכבר עכשיו היא מרגישה שאמה אשר היתה קרובה אליה מאוד בעבר, פחות פנויה אליה, בין אם טרודה או עייפה פיזית. הדבר מעורר חרדה ופחד לאבד אותה, גורם לה להיצמד לאמא ולהעדיף אותה.
הן אשתך והן ביתך זקוקות להרבה תמיכה כבר מעכשיו ואליך. אשתך מותשת ומתקשה להתנהל עם בתך באותה יעלות כבעבר. ומנגד, ביתך עדיין זקוקה בגילה הרך לקשר קרוב עם הורה, הכולל תמיכה רגשית, הבנה, הרגעה והכוונה בדמות הצבת גבולות. אין לצפות ממנה ש"תבין" אתכם ההורים ותהפוך לפתע לצייתנית, שכן היא תגובתה טבעית למצב מתח זמני זה. אם כן, חשוב להסביר לקטנה על הלידה הצפויה, לאפשר לאשתך להוריד ממנה מנטל הטיפול בבת על ידי החלפתה או גיוס עזרת משפחה או בתשלום . במקביל כן להקצות זמן של משחק וטיפול בה, כולל זמן של אמא-בת שאשתך תוכל לעמוד בו. בתך צעירה מדי בשביל להבין עיקרון של עונש, ולכן הדבר לא נראה יעיל, ויכול גם להתפרש כתוקפני במידה והתנהגותה מסמנת מצוקה רגשית, אשר אינה נענית. היא זקוקה להצבה עקבית של גבולות ועזרה של המבוגר להבין מותר/אסור.
קרוב לוודאי שתזדקקו לתמיכה רבה גם אחרי הלידה, עם המשך התייחסות רגשית והרגעה לגדולה (שכן החרדה שלה עלולה לגבור פן תאבד את אמה ואת מקומה במשפחה).
מילה נוספת לגבי הקשר שלך איתה- זה הזמן עבורך להעמיק לוחזק את הקשר ביניכם. בדחיה שנוקטת כלפיך היא מעמידה במבחן את אהבתך אליה, ולכן חשוב כאן לא לוותר על קשר איתה ולא להיעלב, אלא למצוא דרך לבסס אותו בצורה שתתאים לשניכם (דרך משחק משותף, בילוי זמן ביחד בפעילויות פנאי, טיפול שיגרתי בה, וכמובן גילויי חיבה פיזיים ומילוליים(.

בהצלחה רבה ושנה טובה,
בשמת

בשמת, תודה רבה על התשובה, שלבטח נותנת לי כאב פרספקטיבה מעט שונה.
אני מאחל לך ולבני משפחתך, שנה נהדרת וחתימה טובה.
תודה.