מתגרשת-איךלהתמודד עם ילדה בת 4-דחו

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • מתגרשת-איךלהתמודד עם ילדה בת 4-דחו
    נינה
    21/09/2009

    שלום,
    לפני כשבוע עזבתי את בית בעלי עם שני ילדי (בת-4 ובן 1 ושלושה חוד'), עברתי להתגורר בדירה שכורה ממש קרוב לבעלי. בהתחלה הילדה נורא התלהבה מהמעבר, היא ממש לא רצתה לצאת מהבית. אבל השבוע כשבעלי התחיל לקחת אותם (כחלק מהסדרי הראיה) הכל השתנה, הילדה בהיסטריה כשהיא חוזרת הבייתה, היא לא מוכנה להפרד מאביה, היא בוכה וצורחת שלא ילך ולא מוכנה שאני אתקרב אליה, אדבר איתה או אגע בה. אני ממש חסרת אונים, לא יודעת מה לומר לה ומה לעשות כדי להקל עליה......
    זקוקה לעזרה דחוף.
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • התמודדות ילדים עם פרידת ההורים

    מיכל דביר קורן
    29/09/2009

    שלום נינה,
    לפרידה של בני זוג ישנן משמעויות והשלכות רבות, וההתמודדות עם התנהגות הילדים ועם התגובות היא אחת המשימות הקשות ביותר שיש לצלוח. משימה זו הופכת קשה עוד יותר כיון שגם ההורים נאלצים כעת להסתגל למצב החדש, לעכל את הפרידה, ואז קשה עוד יותר לתמוך בילדים וללוות אותם.
    אני מניחה שלפרידתכם קדמה תקופה לא פשוטה בבית, רוויית מתח ומחלוקות, ויתכן כי ההחלטה לפרידה והמעבר תחילה יצרו רגיעה ושקט. אולם הסערה - כפי שראית - לא אחרה לבוא. בתך מגיבה בכעס לפרידה מאביה, היא מבטאת כך את הגעגועים, האכזבה ואת תחושת הנטישה, וכנראה גם את הבלבול ואת חוויית חוסר השליטה הנילווים לכך. היא תחילה התלהבה מהסידור החדש (שני בתים, שתי מיטות וכו') אבל בהדרגה המציאות הולכת ומתבהרת וזה קשה מאוד לעיכול.
    הטלטלה בין הבתים ובין ההורים, הצורך להתרגל להיות בנפרד, הופכים קשים יותר במעברים ואלו הם הרגעים המורכבים ביותר. פעמים רבות קורה שההורה ה"נשאר" הוא ההורה ש"זוכה" למידה הגדולה ביותר של התוקפנות והכעס שמבטאים הילדים - כעס על זה שהוא זה שגרם להורה השני ללכת.לעיתים ילדים מפתחים מחשבה שהפרידה נעשתה בגללם ועל כך הם מפנים כעס רב עוד יותר כלפי ההורים.
    לפיכך, מעל הכל חשובה ביותר ההכנה והאפשרות לשיחה על המצב החדש. אני מניחה שדברתם עם בתכם על השינוי ועל העובדה שמעתה אימא ואבא לא ייחיו יותר יחד, אבל עבורה היה זה רק הסבר תיאורטי ורק עכשיו היא מתחילה להבין - ואולי גם אתם - את המשמעויות המעשיות של זה. עליכם לחזור ולהסביר לה לקראת כל מפגש כזה, להכין אותה לקראת המעבר והשינוי, ליידע אותה מתי זה עומד לקרות, היכן ובאיזה אופן.
    חשוב מאוד בתקופה זו לנסות לצמצם שינויים נוספים ולא ליזום מעברים נוספים או לדרוש התמודדויות התפתחותיות נוספות שדורשות ממנה הסתגלות וויתורים. המטרה היא כעת ליצור עבורה את השגרה הבטוחה והיציבה ביותר, שתאפשר לה לחוש מקסימום שליטה בסיטואציה המורכבת הזו.כדאי מאוד ליידע את המסגרת החינוכית שלה בשיוני ולבקש מהם להיות ערים לכל שינוי שעובר עליה (בהרגלי היומיום כמו אכילה, ניקיון, שינה, בסיטואציות חברתיות, בלמידה וכדומה).
    ובעצם, הדרך היחידה להתמודד עם רגשותיה כעת היא בעצם לקבל אותם ולעזור לה להבין בעצמה שהיא כועסת ושזה לגיטימי. מרבית הילדים מתרגלים בהדרגה אל המצב החדש ולומדים לחיות איתו.
    עדיין, אני ממליצה לך מאוד לפנות לייעוץ מקצועי אשר ילווה אותה ואותכם בתקופה רגישה ומורכבת זו.
    בהצלחה,
    מיכל


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו