חרדה בעקבות מקרה שקרה...

היי אלי,סיפור מאוד ארוך אבל ממש נשמע שאתה זקוק לעידוד. ביתי בת 8 חודשים ומתעוררת המון פעמים בלילה,לעיתים גם בשביל לינוק. העייפות...העייפות...לפני כמה לילות התעוררה בפעם המאה לאותו לילה.לקחתי אותה אלי למיטה ואלוהים יודע איך...פשוט נרדמתי חזרה.בעלי,שעבד בלילה ההוא,נכנס הביתה לפנות בוקר בדיוק בזמן בשביל לתפוס אותה באויר כיוון שזחלה לקצה המיטה.מי שישמע שקרה לי סיפור כזה בחיים לא יאמין אם לא ישמע את זה מפי.אני האמא הכי חרדתית ולחוצה שיש מבחינת בטיחות:לא משאירה לבד לרגע,גם לא בחדר "בטוח",לא מכניסה אותה למטבח,לא משאירה לה צעצועים במיטה,לא נותנת עוגיות ומאכלים כשקשורה בכיסא באוטו ולא שותה לידה שתיה חמה,ויש עוד! והנה...
ברוך ה' שנגמר ככה כי המיטה שלי ממש! גבוהה. לאחר שערכתי לעצמי תחקיר אירוע,הסקתי את המסקנות והפקתי את הלקחים והחלטתי שאני לא מפוטרת בעקבות האירוע. כמו כן לאחר שהזמנתי עצמי ללשכתי לנזיפה ארוכה,משמעותית ורישום בתיק האישי, קיבלתי על עצמי שמקרה כזה או דומה ח"וח לא יחזרו שנית וכן החלטתי שאני לא מייסרת את עצמי ב"מה יכול היה לקרות".יש מספיק דברים שקורים בעולם התינוק כדי להתייסר בגללם:בכה ולא יכלתי להתייחס,איבד שיווי משקל ולא הספקתי לתפוס,לא אכל מספיק,אכל יותר מידי,חזר עם מכה מהגן/מטפלת,יש לו חום,האף סתום,מעדיף את אבא/מעדיף את אמא...לא צריך לחפש עוד.ברוך ה' שככה נגמר,נמשיך להיות הורים דואגים וערניים וניקח את זה כהזדמנות ללמידה גם עבור הורים אחרים.אני לדוגמא לא מורידה לעולם את מעקה הבטיחות שחס וחלילה לא אשכח להחזיר.פשוט עושה קצת לוליינות כשמכניסה אותה למיטה.